Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 82
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א' נדרה שלא להניק את בנה וכו' נ"ב עיימ"ש הח"מ והב"ש דאם הכניסה לו שפחות חל הנדר נראה דהיינו דוקא אם היא הכניסה לו שפחות דאז לא נשתעבדה כלל אבל אם היא עניה רק שהוא ראוי לשכור לה שפחות לא חל הנדר דמ"מ היא משועבדת לו תמיד רק שיש לה זכות עליו כנגדו ומ"מ היא משועבדת וכמ"ש בסימן פ' ולכך לא חל הנדר כיון דעכ"פ היא משועבדת ומ"מ למעשה צ"ע בזה ומ"ש הב"ש דאם היא במקום סכנה צ"ע אם הנדר חל עיי"ש לא ידעתי מקום ספיקו דודאי מצד גוף המצוה מה שהיא חייבת להניק להצילו מסכנה להשיב אבידת נפשו מצד זה חל הנדר כיון דקיי"ל נדרים חלין ע"ד מצוה כדבר רשות ועיין ביו"ד סימן ר"ע אך נהי דחל הנדר מ"מ ליכא עליו איסור דבל יחל שלא תניק לו כיון שאין לך דבר שעומד בפני פ"נ א"כ דוחה איסור דבל יחל ותניק אך אם אפשר לה להתיר לה צריכה להתיר תחילה כיון דבאמת הנדר חל לבטל המצוה אך אם אי אפשר להתיר לה וודאי תניק לו כך דאין לך דבר שעומד בפני פ"נ אבל הנדר וודאי חל כן נ"ל ודוק וזה פשוט:
סעיף ה' בהג"ה וי"א דאפי' אשה אחרת שהניקה ולד וכו' נ"ב עיין בתשובתי ל"ק טארנאפאל ח"ש בחיבורי על אהע"ז מהדורא ג' סימן ק"ו ביאור סעיף זה וענין פלוגתתם גם מה דיוצא משם לדינא השייך לכאן אם אין לו שכר אם כופין אי לא עיי"ש ודוק:
סעיף זיין ואפילו לאחר ו' כיצד הי' ראוי כו' נ"ב נראה דדוקא אם הי' ראוי לצדקה אז כופין אותו אבל אם אינו ראוי לצדקה שמבואר בסימן ע"א שמכריזין עליו בזה אין דינו להכריז כיון שיש לו טענה שרוצה לזון רק שתהי' עמו נהי דאין הדין עמו מ"מ אין מכריזין כיון שרוצה לזון דאל"כ לא הו"ל להמחבר לפרש רק לכתוב שבזה דינו כמבואר בסימן ע"א אלא ודאי שאין דינו שוה כנ"ל:
ועיין בח"מ ס"ק ח' נראה להביא ראי' לדבריו דאף בלי הטעם מזונות נמי הדין עם האב אם אין הבן מקפיד מפרק הנושא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו היא אומרת שיהי' עמה והיורשים אומרים שיהי' עמם הדין עמה מעשה הי' ושחטיהו כו' ואם נימא שבלא טעם המזונות הדין עמה א"כ מאי קמ"ל ביורשים שהדין עמה מכח מעשה שהי' הא בן אינו ניזון מן האחים וא"כ אפילו באב כהנ"ל בלא מזונות אף דלא שייך מעשה שהי' הדין עמה ומאי קמ"ל ביורשים משום מעשה שהי' ופשיטא דאין לומר דיכולים לומר דלא יתנו לו יורשים הירושה דמאי אית להו גבי ירושה הלא אין שלהם ובשלמא במזונות יכול האב לומר שרוצה לזונו על שלחנו כי כן חיובי מזונות אבל בירושה לא שייך זה אלא ודאי דאם אין הבן מקפיד הדין עם האב בלא טעם מזונות וקמ"ל ביורשים שאף שאין הבן מקפיד מ"מ הדין עמה מכח סכנה והמחבר מיירי שהבן רוצה דוקא להיות עמה ע"ז נתן טעם מזונות כן נלפענ"ד ודו"ק: