Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 113
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**אלו ברכות וכו' תחלה וסוף. נ"ב הנה מה שיש לכוין בזה יקר ראתה עיני בתיקוני זוהר (תיקון י"ח) שכתב דכל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם כורע לגבי אדני בצדיק דאיתמר ביה והמלך שלמה ברוך וזוקף לגבי יהו"ה לחברא לן תרווייהו סגיינא דא יאהדו"נהי ודבריו סתרי אהדדי דאח"כ בתיקון זה עצמו אמר וזקפין ארבע זקיפות כהון לארבע אתוון דילי דאינון אדני בארבע דאינון יהו"ה ומוכח להיפוך דהכריעות הוי לשם הוי"ה ב"ה והזקיפה לשם אדני והנה כדבריו השניים המה עיקר כיון דמשמע משני המקומות דהכוונה לכלול שני אישמות יחד דהיינו יאהדונ"הי א"כ צריך להיות האותיות הוי' תחלה לשם אדני כולל בתוכם כדי להיות הדין כלול ברחמים ולא להיפוך להיות הרחמים כלול בדין, והנה נראה רמז לשילוב השמות הללו היא במה דהעולם נברא בעשרה מאמרות והתורה ניתנה ביו"ד דברות דהנה התחלת בנין העולם הוי בששת ימי בראשית וגמר קיום העולם נעשה במתן תורה כמו שאמרו חז"ל בפסוק יום הששי שכל העולם היו תלויין בששה בסיון דאז נשתכלל העולם. וא"כ לפ"ז הנה חז"ל אמרו דתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים והכוונה דתחלה רצה לבראו בשם אדני ב"ה המורה על דין ואח"כ שיתף עמו מדת הרחמים היינו שם הוי"ה ב"ה והיינו דכלול שם אדני בשם הוי"ה ב"ה והיינו שם יאהדונ"הי יתברך ויתעלה וכיון דשם זה הוי תחלתו יו"ד וסופו יו"ד והיינו השם הזה בו נשתכלל העולם ונברא תחלה בעשרה מאמרות ובסוף בעשרה לרמז על שבזה נשתכלל העולם שתחלתו יו"ד וסופו יו"ד. והנה אף שאין נשמתי כדאי להבין סודות יתברר מכל מקום לא נמנעתי להעלותו זה בכתב ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו' ודו"ק:
**סעיף ט'**אין להוסיף וכו'. נ"ב הנה ראיתי בשו"ת גור אריה יהודה חלק או"ח (סי' ק"ה) שהביא בשם הפ"מ בתשובה שהקשה למה באלהי אברהם אלהי יצחק לא נא' בוי"ו וביעקב נאמר ואלהי יעקב וע"ש מ"ש בזה. והנה אין תשובות הפ"מ לעיין בו ובאמת מקרא מלא הוא בפרשת וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ונאמר ביעקב בוי"ו ולא ביצחק ועיין בזוהר שם מ"ש מחמת שהוא לרמז שיעקב עיקר ע"ש. ומזה נצמח לשון התפלה בבירור לר' ביעקב בוי"ו ועיין מ"ש ג"כ בטעם הדבר בחידושי מכבר ובחידושי תורה שלי משנת תקצ"ב בפרשת ויצא מ"ש עוד טעם בזה עפ"י דברי הזוה"ק שם ודברי הזוה"ק פרשת וארא ע"ש גם בזוהר ויקרא בפסוק ונפש כי תחטא יש שם טעם אחר דלכך לא נא' בוי"ו דבעינן לכלול יצחק באברהם ע"ש ודו"ק. וכעת נראה עוד דהנה הקב"ה קרא ליעקב בכור כמ"ש במדרש בפרשת בא בפרשת קדש לי כל בכור ובתפלה עדת יעקב בנך בכורך והכוונה בזה דהנה בגאולת מצרים נאמר תחלה אברהם וכו' אבל בגאולה העתידה נאמר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' הרי דנאמר יעקב תחלה א"כ עשאו הקב"ה בכור לאבות וזה לא יתקיים עד לעתיד לבוא אז יהיה נעשה יעקב בכור לאבות ועד הנה היה אברהם הראש והנה זה ידוע דוי"ו מוסיף על ענין ראשון ולכך תחלה מתחילין לו' אלהי אברהם אלהי יצחק כמו שהוא עתה בזה"ז ואח"כ אומרים ואלהי יעקב שעתיד להיות תחלה קודם לאברהם ולכך נאמר בוי"ו להפסיק לומר בי הוא ענין בפני עצמו ועתיד להיות מתחילין בו תחלה לעתיד לבוא להיות הוא הבכור לאבות וא"ש וק"ל. ועוד נראה לומר עפמ"ש במס' ב"מ דף פ"ז דאליהו אמר דאי אפשר למיקם כולהו בהדדי דמפשו ברחמים ויבוא משיח שלא בזמנו ע"ש א"כ ה"נ באמירת אלהי אברהם מתעורר אברהם למעלה וכן ביצחק וכן ביעקב ואם היה מזכיר כולם בצירוף היו מתעוררין כולם ביחד למעלה והיו מביאין משיח שלא בזמנו ולכך מזכיר אברהם בפני עצמו ויצחק בפני עצמו וביעקב אף אם יעמדו יצחק ויעקב ביחד לא יביאו משיח שלא בזמנו כיון דהוי חד לגבי חד יצחק דין ויעקב רחמים אבל אם הוי אברהם ג"כ הוי ב' רחמים וחד דין והיו גוברין על הדין דגם כיון דזה בצד זה וזה בצד זה ויצחק באמצע היו ממתיקין הדין והיו מביאין משיח שלא בזמנו לכך מזכירין יצחק בלי וי"ו ואתי שפיר וק"ל ועיין בחיבורי חכמת שלמה עה"ת בעזה"י פרשת שמות שנת כת"ר מ"ש עפ"י הנ"ל בעזה"י ודו"ק: