Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 168
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ו'**פת הבאה בכיסנין מברך עליו בורא מיני מזונות וכו'. נ"ב הנה ראיתי בפרי מגדים שנסתפק בדין פת הבאה בכיסנין אם אכל כדי שביעה אם חייב לברך עליו מן התורה או רק מדרבנן. והנה לכאורה יש לפשוט ספק זה מן הש"ס פ"ק דערכין דף ד' דקאמר שם הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא לא צריכא דקאכלו קדשים סד"א אמר רחמנא ואכלו אותם אשר כפר בהם והא כפרה היא קמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו עכ"ל הש"ס וקשה הרי לחם לא מצינו בקרבן רק במנחות דבבשר לא שייך ברכת המזון ובע"כ לא משכחת לה רבותא זו רק במנחות והרי במנחות יש שמן בהם ואין יוצאין בהם ידי מצה וממילא אין בהם חיוב ברכת המזון כלל והיאך קאמר שחייבין בזימון ובע"כ מיירי באכל שיעור שביעה דרך שביעת סעודה ועלה קאמר ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו א"כ משמע דשייך בזה ברכת המזון מן התורה. ואין לומר דמיירי בחלות תודה דיוצאין בהם ידי מצה ולא הוי מצה עשירה וממילא חייבין בברכת המזון זה אינו דבתודה לא שייך לומר ואכלו אותם אשר כפר בהם דאינו לכפרה. אך לפי"ז גם הראיה שלנו ליתא דא"כ לא משכחת לה במנחה שיהיה לכפרה רק במנחת חוטא שהיא לכפרה ובמנחת חוטא אין בו שמן ולא הוי פת הבאה בכיסנין אך בהיות כן יש להוכיח להיפוך מזה דכל ברכת המזון בפת הבאה בכיסנין הוי רק דרבנן דאל"כ קשה מי הכריחו להש"ס לפרש הטעם דהוי ס"ד דפטורי מכח דהא כפרה הוא דא"כ לא יהיה הרבותא רק במנחת חוטא לבד גם צריכין אנו לחדש סברא חדשה דמה דהוי כפרה לא שייך בו ברכה דזה הוי נגד הסברא [הן אמת דיש לו' דמזה יהיה ראיה לדעת הסוברים דהיכא דאוכל דבר באונס אינו מברך עליו ולכך ה"ג הוי ס"ד כיון דהכהנים מחוייבין לאכול אותה ואנסו רחמנא בכך והוא לא היה חפץ לאכול רק שהתורה הכריחתו לאכול לכך הוי ס"ד דלא שייך ביה ברכה לכך קמ"ל כיון דכתיב ואכלת ושבעת והא איתנהו ולמסקנת הש"ס יש לו' להיפוך אף באוכל באונס מברך עליו כיון דכתיב ואכלת ושבעת ואיתנהו ולפי המסקנא יהיה ראיה להיפוך דאוכל באונס מברך עליו ואכ"מ להאריך] עכ"פ קשה למה ליה להש"ס בכך טפי הו"ל לתרץ דקמ"ל בשאר מנחות אף דלא אכלו בדרך שיעור שאחרים קובעים עליו וא"כ הוי ס"ד דפטורי כיון דהוי פת הבאה בכיסנין לכך קמ"ל כיון דהוי מצוה באכילתן המצוה קובעתו דהוי קבע לכך קמ"ל דהכהנים חייבין בזימון אף בפחות משיעור קביעות כיון דהוי מצוה באכילתן המצוה עושהו קבע וכמ"ש בש"ס פ"ה דביצה דאכילת שבת קובע למעשר וכן הרבה. ומוכח מהתם דאכילת מצה לא נחשב לעראי רק קבע ובע"כ דהמצוה קבעתיה וא"כ קמ"ל גם כאן כן דבכהנים המצוה עושהו קבע ואף בפחות משיעור שאחרים קובעים עליו חייבין בזימון ובע"כ מוכח דאף בקובע ממש אינו רק דרבנן וכאן דהוא גופא תקנתא דרבנן לא שייך לו' שגבי כהנים יתקנו לברך גם בפחות מכח דהמצוה אחשביה לקבע דהוי תקנתא לתקנתא דלא עבדינן וא"כ לא אמרינן דהמצוה עושהו קבע רק בדבר דהוי מן התורה או עכ"פ גוף הקביעות הוי מן התורה לכך מהני גם זה לו' דהמצוה קבעתיה אבל בברכת המזון דשיעור קבע שלו גופא הוי רק דרבנן ומן התורה לא תלוי בקביעות רק בשביעה ומה שתקנו בפת הבאה בכיסנין השיעור כדרך שאחרים קובעין עליו הוי רק מדרבנן לא שייך בזה לו' דהמצוה קבעתיה דהוי תקנתא לתקנתא. ויש ראיה מזה דהוי רק דרבנן. ועוד היה לי מקום להאריך בזה אלא שלא גרם הזמן אולי יזכני ד' בזמן אחר לפרש יותר בזה ודו"ק היטב: