Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ב'**אין מוכרין טלית מצוייצת לעכו"ם וכו'. נ"ב עיין במג"א מ"ש בשם רש"י שפירוש כוונת הש"ס מה דאמרינן משום זונה היינו שתאמר ישראל נתן לה. והנה בהשקפה ראשונה קשיא לי למה לא פירש"י דהחשש היא שמא יטעה את הזונה לומר דישראל הוא כיון דקיי"ל החשוד לדבר קל אינו חשוד לדבר חמור ממנו וא"כ זה ידוע דלזנות עם הנכרי חמור מעם ישראל פנויה ולא מבעיא להסוברים דלא תתחתן הוי בגיותן ודאי דהוי איסור חמור יותר מן התורה אף גם להסוברים דלא תתחתן איירי בגירותן מכל מקום בעיני העולם ודאי חמור מן הנכרי מעם ישראל וא"כ הרי החשוד לקל בעיני העולם אינו חשוד לחמור בעיני העולם וא"כ ראוי לעשות תקנה למעט באיסורא כי עם ישראל אם היא חשודה כל ישראל מי חשידי לשמוע אליה לזנות עמה אבל הנכרי ודאי חשוד על הזנות ויבא לטעות אותה ותסבור שהוא ישראל ותזנה עמו. והנה שוב עיינתי במס' מנחות [דף מג] וראיתי שפירש כן באמת דש"י בל"ק ופירש דתעבור משום לא תתחתן בם מוכח דס"ל דלא תתחתן היינו בגיותן ולשיטתו אזיל וכמ"ש הב"ש בשמו באבה"עז [סי' ד'] וכן הוא דעת הרמב"ם והדבר תמוה על המג"א שהשמיט הליק של רש"י: והנה בזה עמדתי על דעת הרמב"ם שהשמיט הך טעמא של הש"ס משום זונה ונקט אך טעמא דר' יהודה משום שמא יתלוה עמו דהב"י הרגיש בזה ונדחק משום שהוא יותר מצוי ויותר חמור והוא דחוק. אבל לפענ"ד אתי שפיר מאד דהנה גרסינן במשנה פ"ג דדמאי [משנה ה'] הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה וכו' ר' יוסי אומר אין אנו אחראין לארמאין וכו' ומפורש בש"ס ב"ק [דף ס"ט ע"ב] הטעם דהלעיטהו לרשע וימות וכן ס"ל לרשב"ג במס' מעשר שני רפ"ה דבשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות ועיין בתיו"ט שם דלפירש"י בפ"ק דחולין גם הת"ק ס"ל הך סברא דהלעיטהו לרשע וימות רק דס"ל דפונדקית לטובה מכוונת אבל מן הירושלמי מוכח שם דת"ק ור' יוסי פליגי דלת"ק לא אמרינן הלעיטהו לרשע וימות ולר' יוסי אמרינן כן ע"ש ולכך דהרמב"ם ס"ל כפירוש הראשון של רש"י דהכוונה משום זונה שיהיה מראה לה שהוא ישראל ותזנה עמו ולכך הוה קשה לי דהרי אין אנו אחראין לארמאין ולכך ס"ל דהך טעמא דמשום זונה ס"ל כת"ק דדמאי הנ"ל דס"ל דעושין תקנה לארמאין ולכך ס"ל הטעם משום זונה ולכך מהאי טעמא גופא מסיק ר' יהודה טעם אחר שמא יתלוה דקשה לו תינח לרבנן אבל לר' יוסי דס"ל אין אנו אחראין לארמאין לזה יהי' אסור למכור לו טלית לכך מחדש ר' יהודה טעם אחר משום שמא יתלוה וכיון דאנן קיי"ל ברשב"ג דאין אנו אחראין לארמאין לכך לא היה יכול להעתיק הטעם משום זונה רק הטעם השני. ומה יומתק בזה ל' הש"ס דמנחות שם דקאמר מאי טעמא הכא תרגומא משום זונה ומה לשון הכא תרגומא. אך לפי הנ"ל אתי שפיר דהרי דעת רש"י דגם לת"ק ס"ל אין אנו אחראין לארמאין וטעמא התם הוה מכח דלטובה מתכוונת רק בירושלמי הביאו התיו"ט ס"ל דלת"ק דאין אנו אחראין לרמאין ולכך אמר דהכא תרגומא דבא"י דס"ל דלת"ק אנו עושין תקנה לארמאין ולכך מפרש משום זונה אבל הש"ס דילן ס"ל כרש"י דאף לת"ק אין אנו אחראין לארמאין א"כ אי אפשר לומר כלל הטעם מכח זונה ולכך ר' יהודה שהיה בבבל הוצרך לטעם אחר שמא יתלוה וכו' ואתי שפיר מאד ודו"ק: והנה בדברינו הנ"ל נוכל ליישב נמי מה שדקדק הפרי מגדים בסי' זה על רש"י דבזנות דרך מקרה ודאי ליכא לאו דלא תתחתן ע"ש ולפמ"ש יהיה כוונת רש"י כך דעשו תקנה לזה דאולי בשתדע שהוא נכרי תפרוש והיינו אף דבנכרי נמי הוי רק מדרבנן והרי על דרבנן היא חשודה מכל מקום בעיני העולם חמור זנות עם הנכרי והיינו דבעיני העולם משמע להו דלא תתחתן הוי אף דרך זנות וכמו דאמרינן בעלמא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו כן ה"נ הוי ענינים להיפוך דמשמע לעולם איסורין מן התורה אף דאינו אסור מן התורה ולכך ה"נ לפי דעת העולם תעבור על לא תתחתן ולא היתה עוברת אם היתה יודעת שהוא נכרי אבל אם לא תדע שהוא נכרי תזנה עמו וכיון דאפשר לאפרושי מאיסורא עבדינן ואתי שפיר. ולפי האמור אתי שפיר ג"כ מ"ש בחבורי ליו"ד בהשמטות סי' קי"ח דאם אינו רשע רק על איסור דרבנן ודאי עבדינן ליה תקנה שלא יבא לידי איסור תורה ולפי פירש"י הנ"ל דכאן הוה איסור תורה וזונה פנויה הוה רק דרבנן א"כ לכ"ע ראוי לעשות תקנה והיו נסתרין דברינו בזה אך לפי הנ"ל אתי שפיר דגם בנכרי הוה רק איסור דרבנן רק דחמור בעיני העולם לכך תליא בפלוגתא דרבנן ור' יוסי ואתי שפיר דעת הרמב"ם ודו"ק היטב ועיין במה"ת שלי ליו"ד סי' קי"ח מ"ש בענינים הנ"ל ובחיבורי לאהע"ז מ"ד בתשובה לק"ק מאשציסק באהע"ז סי' ק"ט ע"ש ודו"ק: