Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 212
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א' בהג"האעפ"י שהוא טפל לשתייה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר. נ"ב עיין בט"ז ס"ק זיין מ"ש בשם הב"י וד"מ והשיג עליהם וזה לשונו ואין חילוק זה מספיק לבטל דברי הב"י דגם בחסרון שיעור לא מקרי נהנה כראוי מעיקר הנאתו דכל שאין בה כשיעור אין ההנאה שלימה וא"כ מה לי שאין ההנאה שלימה מחמת שיעור או מחמת שהוא טפל לזה אמר דבתרוייהו איכא קצת הנאה עכ"ל ע"ש. ודבריו תמוהין דהרי חזינן באיסורים דקיי"ל חצי שיעור אסור מן התורה ובשלא כדרך הנאה קיי"ל דמותר לגמרי מן התורה ואינו אסור רק מדרבנן. ובע"כ דשאני הנאת חצי שיעור מהנאת שלכד"ה א"כ ה"נ לענין מה שהוא טפל דבשלמא באוכל חצי שיעור דהוי הנאת עצמו שאוכלו בשביל עצמו שחפץ הוא בו לכך הוה כדרך הנאתן ובשביל חסרון השיעור לא נחשב שלכד"ה והוי נהנה ולכך צריך ברכה אבל אם אכלו רק עבור דבר אחר כדי למתק השתייה כיון דזה הוי דבר מאכל ואכלו כדי למתק השתייה א"כ הוי לגבי אכילה שלכד"ה ולכך לא הוי הנאה ולכך ל"ש ברכה. ובגוף דברי הט"ז והד"מ שמחולקים אם שלכד"ה חשוב כל שהו או כל שהו חביב יותר עיין בזה בדברי התוס' פ"ב דשבועות דף כ"ג ע"ב במוהרש"ל ובמהרש"א שם שמחולקים בזה אם שלכד"ה הוי כחצי שיעור או לא ע"ש ובחידושי במק"א תמהתי שם על המוהרש"א ואכ"מ להאריך ודו"ק: