**סעיף א'.**נ"ב עיין בט"ז סק"א הביא בכאן מאמר חז"ל כל השומר שבת וכו' קורין לו וסר עונך וכו' וביאר בו הכוונה ועמ"ש בביאורו בעזה"י בחיבורי על התורה שנת תקצ"ט בפרשת כי תצא בפסוק כי יהיה באיש חטא משפט מות על הספרי שם ע"ש ובפרשת וילך בחיבורי שנת ת"ר ע"ש ודו"ק. ומ"ש הט"ז מה דרש"י פירש בחומש על פסוק זכור את יום השבת לקדשו כב"ש והקשה הט"ז למה לא פסק כב"ה ונדחק בזה ועיין בחידושי למס' נדה דף ל"ח ע"א מ"ש בישוב הדבר על נכון גבי חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהם בשבת ע"ש ודו"ק. והנה מה שאיתא במדרש הובא בפר"ד מעולם לא זזה שכינה מישראל אפילו בשבת של חול עיין בחיבורי על התורה משנת תרט"ו מ"ש בעזה"י ע"ש ודו"ק. והנה עיין במג"א כאן שהביא בשם ע"ש דבשבת בעינן כולו לכם ותמהו עליו דבפסחים אמרינן רק דהכל מודים דבשבת בעינן נמי לכם ע"ש והאחרונים נדחקו לומר דגירסא אחרת הי"ל להע"ש. ולפענ"ד נראה כדבריו ולא היה לו גירסא אחרת כלל והוכיח כן מן הש"ס כאן דרבא אמר דלר"א מודה דבעינן נמי לכם מכח דכתי' ביה עונג וא"כ משמע דשבת עדיף מיו"ט דכתי' ביה עונג א"כ תינח לר"א דביו"ט י"ל כולו לד' הוי בשבת מעלה דהוי נמי לכם אבל לר"י דביו"ט נמי בעינן לכם א"כ במה עדיף שבת דכתי' ביה עונג ולמה כתו' בשבת עונג ולא ביו"ט ובע"כ דבשבת הוי כולו לכם ומדר"א נשמע לר"י כמו דלר"א עדיף בחד צד שבת מיו"ט כן מוכרח לר"י נמי כן ולכך לדידן בעינן כולו לכם וצדקו דברי העולת שבת כנלפענ"ד בעזה"י ודו"ק: **שם אפילו מי שצריך לאחרים וכו'.**נ"ב עיין במג"א ס"ק ב' מ"ש לווין בריבית לצורך סעודת שבת ועיין בפרמ"ג דהכוונה דרך היתר ואינו נראה דא"כ פשיטא ומה קמ"ל ואם הוא עני והוה בכלל עשה שבתך חול למה יתחייב ללות ועמ"ש בזה בחידושי תורה משנת תקפ"ט בפרשת בהר די"ל דלצורך מצוה מותר ללוות בריבית וכמשמעות דברי הרמ"א ביו"ד סי' ק"ס. גם יש לומר דמיירי רק ברבית דרבנן ע"ש ומה שביארתי שם לשון הירושלמי אשר ממנו מקור דין זה ע"ש. שוב הגיע לידי ספר פני משה על הירושלמי סדר נזיקין ובפ"ח מסנהדרין ששם מקור דין זה פירש הפ"מ כן במראה פנים דמיירי בריבית דרבנן ושמחתי כי כוונתי לדעתו ת"ל וע"ש ועיין בחידושי לש"ע יו"ד סימן ק"ס מ"ש בזה ודו"ק: