Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 275
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' אין פולין ואין קורין בספר לאור הנר.**נ"ב הוה גרסינן במס' שבת דף י"א איבעיא להו מה קאמר אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר או דלמא אין פולין אפי' ביום שמא יהרוג ואין קורין לאור הנר וכו' עד ת"ש אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר כל אלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניא בן חזקי' וכו' יש לדייק למה סיים אלו מן ההלכות שאמרו וכו'. ונראה הכוונה בעזה"י דלכאורה גם מזה לא נפשט האיבעיא דהרי קיי"ל באומר לאחר לשמרו מותר וכמ"ש בסי' זה לקמן סעיף ג' לענין שלא יטה וה"ה אם הוי חשש שמא יהרוג הוי מהני לו' לאחר לשמרו שלא יהרוג וא"כ שפיר יש לו' דהמשנה שאמרה לא יפלה את כליו הוי אפי' ביום שמא יהרוג רק דהוי ס"ד דאין בזה איסור רק שמא יהרוג ושמא יטה ל"ש בזה וא"כ גם בלילה אם אומר לאחר לשמרו שלא יהרוג אף דאינו אומר לו לשמרו שלא יטה נמי מותר לכך קמ"ל דאין פולין לאור הנר אף דאמר לחבירו לשמרו שלא יהרוג כיון דלא אמר לו לשמרו שלא יטה נמי אסור ומה ראי' הוי זה ולכך סיים הש"ס כל אלו מן ההלכו' שאמרו בעליית חנניא ב"ח בן גוריין והרי שם אמרו רק י"ח דבר ואי נימא דבשלא יפלה הוי ב' גזירות ביום שמא יהרוג ובלילה שמא יטה א"כ הוי י"ט גזירות ומוכח דבשלא יפלה הוי רק חד גזירה ואם הוי בלילה מכח שמא יטה ליכא גזירה ביום משום שמא יהרוג ואתי שפיר בעזה"י ודוק היטב: והנהבהא דאיתא בש"ע אין פולין ואין קורין בספר לאור הנר וכו' נ"ב כן הוא בש"ס פ"ק דשבת דף י"ב ע"ב והנה גרסינן שם ולא יקרא לאור הנר אמר רבה ואפי' גבוה י' קומות וכו' חד הוא דלא ליקרי אבל תרי שפיר דמי והתניא לא אחד ולא שנים וכו'. וקשה לי מה פריך דלמא הכוונה מה דקתני ולא שנים היינו למטה במקום שיד אדם מגעת בזה לא אחד ולא שנים דגזרינן אחד ולא ב' אבל למעלה מקומת איש אז אחד אסור מכח דגזרינן למעלה אטו למטה אבל בגבוה למעלה מקומת איש אז אחד אסור מכח דגזרינן למעלה אטו למטה אבל בגבוה למעלה מקומת איש אז ב' מותרים מכח דהוי גזירה לגזירה דלמעלה אף אחד היה מותר רק מכח גזירה אטו למטה וכן להיפוך ב' אפי' למטה היה מותר רק מכח דגזרינן אטו אחד א"כ למעלה בב' הוי כמה גזירות ולא גזרינן ולכך מה דנקט ולא יקרא דמשמע אחד הא ב' שפיר דמי היינו דנקט מלתא דפסיקתא דאפי' י' קומות נמי אסור ולכך בזה במילתא דפסיקתא אפי' בגבוה הרבה זה הוי רק אחד ולא ב' אבל מה דנקט לא אחד ולא ב' מיירי למטה ולכך בזה אף בשנים אסורים ומאי פריך וצ"ע ודוק: [אמר המעתיק ערבוב לשון יש פה בהקאפיע וצריך לעיין]:
**(שם) סעיף ג' אם יש אחר עמו אפי' אינו קורא ואומר לו תן דעתך עלי שלא אטה מותר וכו'**נ"ב הנה דין זה מהטור ולדידי צ"ע מן הש"ס פ"ב דסוכה דף כ"ז דקאמר שם רב יוסף במוסר שנתו לאחר ופריך ליה אביי ערבך ערבא צריך ופירש"י השני גופא שמא ישכב וישן ע"ש א"כ מוכח דלא מהני בזה במה שאחר משמרו וא"כ ה"נ למה יועיל במה שאחר משמרו פן השני ישכב יישן או שמא ישכח הוא עצמו ויניחנו להטות ולכך היה נראה עיקר כדעת האוסרים שהביא הב"י ואף שהב"י כתב שנראה לו כדברי המקילין מכח דהוי גזירה דרבנן לפענ"ד עיקר כדברי המחמירין שהרי גם בזה בנידון הש"ס דסוכה הוי נמי גזירה דרבנן שמא יפיח בהם ואעפי"כ לא מהני מה שמוסר שנתו לאחר ולמה יועיל בזה ואין לדמות למה שמבואר בש"ס דבאם שנים קורין מותר דהתם דהשני נמי קורא ליכא למיחש פן ישכב השני וישן כיון דהוא קורא עמו וגם כיון דעל השני נמי הוי איסור הטייה כיון דקורא עמו לכך רמיא אנפשיה ומדכר אבל באין קורא עמו לא מהני שיתן שמירתו לאחר. והן אמת קשה לי על הש"ס שם דמאי פריך ערבך ערבא צריך דלמא מיירי שגם השני מניח תפילין וא"כ אסור לו לישן כיון דאין אחר עמו לאסור לו שינה שלו ומה פריך וצ"ל דאעפי"כ יש לחוש כיון דרואה זה שישן חיישינן שישכח ואף הוא ישן וא"כ היה אפשר לו' דדוקא התם באם הוא בא לישן חיישינן שגם השני יניח לישן כמוהו אבל הכא שהוא לומד לא חיישינן שהשומר יניח לישן אך אכתי לא הונח לי דניחוש שגם השני ישב ללמוד כמו שזה לומד ושוב שנים בשני עניינים אסורים לקרות וא"כ נראה ק"ו ומה התם דהוי נמי רק גזירה דרבנן וגם משכחת לה שגם השומר יהיה לו תפילין בראשו ואסור לו לישן אעפ"כ חיישינן שמא יזדמן וישכב לישן מכ"ש בזה דיש לחוש שגם זה יבוא ללמוד או לקרות כפי יכולתו דאסור לסמוך על שומר ואף שאני איני כדאי לחלוק אך כיון דבלא"ה יש דיעות מן הראשונים האוסרים כמ"ש בב"י ואני הוכחתי כן מן הש"ס דנראה לפסוק כן וז"ב ונכון לדעתי ועיין בחידושי להלכות פסח סי' תל"א מ"ש בזה ודוק היטב: