Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 302
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ט' מותר ליתן מים על גבי מנעל לשכשכו וכו'.**נ"ב הנה ראיתי בהרמב"ם בהלכות מעה"ק פ"ח הלכה א' שכת' דבעור הקשה לא בעי כיבוס ותמה שם הלח"מ כיון דהרמב"ם פסק שם כת"ק ולא כאחרים במנחות דף צ"ה א"כ הוי ליה לחלק גם בשבת כן ולמה כת' בהלכות שבת סתם דאסור לכבס המנעל והניח בצ"ע. ולפענ"ד אתי שפיר די"ל דבקשין אין הטעם מכח דל"ש בהו כיבוס רק ניהו דשייך בהו כיבוס מכל מקום לאו בגד הוא והרי בתורה כתוב בגד ועור לא בגד הוא ותדע דהרי אמרינן במס' מנחות בפרק ד' דהוא של עור וכנפיה של בגד פטורה וע"כ מוכח דעור לאו בגד הוא א"כ ניהו דבחטאת ריבה הכתוב דאפילו עור בעי כיבוס מכל מקום אין לך בו אלא חידושו דהיינו ברכין אבל בקשין לאו בגד הוא וניהו דבתחלה מוכח במנחות דלכך לא בעי כיבוס מכח דלאו בר כיבוס הוא היינו למה דס"ד שם דדרש רבא דמנעל בשבת מותר בכיבוס ומוכח דעור לאו בר כיבוס הוא לכך מפרש הטעם מכח דאינו בר כיבוס אבל הוי בגד ובאמת חייב בציצית אבל לפי מה דמוקי לה רבא אמורא ודרש דמנעל אסור לכבסו בשבת ולמה לא אמר בקיצור דהלכה כת"ק או כאחרים מוכח דס"ל דשבת שאני דבאמת היא בר כיבוס רק דטעם הת"ק דלאו בגד היא וניהו דגלי קרא היינו ברכין ולא בקשין ולכך ממילא לענין ציצית דליכא ריבוי כל עור לאו בגד הוא ולכך פוטרו מציצית ובחטאת יש חילוק בין רכין לקשין ובשבת בכל ענין אסור דשבת בבר כיבוס תליא מלתא ואתי שפיר ודו"ק היטב: