Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 31
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעי' ב'**בחול המועד אסור ג"כ וכו'. נ"ב עיין במג"א ס"ק ב' מ"ש והמניחן בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף כיון שאינו מכוין להוסיף פירוש שעושה משום ספיקא שמא חול המועד חייב בתפילין וכו'. הנה לכאורה זה סותר דברי המרדכי בפ"ק דמגלה שהקשה שם למה אין קורין את המגילה בט"ו ג"כ מכח ספיקא דיומא ותירץ שם לחד תירוצא דעובר על בל תוסיף ומוכח דאף בספק שייך בל תוסיף. מיהו יש לומר דמזה יהיה ראיה לשיטת הרדב"ז שהביא המג"א [סי' סמ"ך] דמצוה דרבנן לא בעי כוונה ולכך אתי שפיר דכוונת הסמ"ק והמג"א הוי כיון שהוא אינו מכוין להוסיף והרי מצות צריכות כוונה ולכך בלא כוונה אינו עובר על בל תוסיף אבל במצוה דרבנן דלא בעי כוונה אף באינו מכוין עובר בבל תוסיף ואף דבש"ס פ"ג דר"ה מסיק דאף דלצאת לא בעי כוונה ולעבור בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו ודאי בעי כוונה מכל מקום היינו רק אם אינו מכוין כלל לשם מצוה אף דמצות אין צריכות כוונה מכל מקום להיות עובר אבל תוסיף בעי כוונה אבל היכי דהוא מתכוין לשם מצוה רק דנאמר כיון שאינו מכוין לשם מצוה גמורה רק מכח ספיקא ליכא בל תוסיף בזה שפיר יש לחלק דדוקא אם מצות צריכות כוונה אז אף בכה"ג אינו עובר בבל תוסיף אבל אם מצות אין צריכות כוונה אף לבל תוסיף לא בעי כה"ג כוונה לכך גרע בזה מצות דרבנן מבשל תורה דבשל תורה כיון דבעי כוונה אינו עובר בבל תוסיף אבל דרבנן כיון דלא בעי כוונה עובר בבל תוסיף. מיהו כיון דמגלה דברי קבלה וכד"ת דמיא א"כ בעי כוונה ושוב למה ניחוש לזה כלל לבל תוסיף ובע"כ ס"ל דאף בספיקא שייך חשש בל תוסיף. מיהו י"ל דכוונת המרדכי כך היא דהנה שם תירץ עוד תירוץ אחר דעובר בלא יעבור. והנה י"ל דשניהם הם לאחדים דהנה לכאורה י"ל כיון דאינו רק ספק אם עובר בלא יעבור ראוי לומר בו ספק דרבנן ולהקל ואין לומר א"כ להיפוך הו"ל נמי ספק דרבנן ולקולא. זה אינו דלענין חיוב קריאה כיון דעכ"פ נתחייב לקרוא וספק אם נפטר ראוי לו' ספיקא לחומרא משא"כ לענין ולא יעבור אין כאן ודאי אם עבר בלא יעבור או לא וא"כ ראוי לחייבו קריאה מספק. אך יש לומר דמגלה הוי דברי קבלה וכד"ת דמיא א"כ הוי הך לאו דלא יעבור נמי כספק תורה ולכך הוי ספיקא לחומרא וכו'. ולכך אתי שפיר דהמרדכי מספקא ליה אי אמרינן דמגלה הוי דברי קבלה וכד"ת דמיא לגמרי או לא ולכך מתרץ ממ"נ אם הוי כד"ת ולא שייך כאן תירוץ דבל תוסיף מכח דבעי כוונה ואינו עובר בלי כוונה והרי אינו עושה רק מכח ספק אך אז הוי התירוץ מכח לא יעבור דספיקא דאורייתא לחומרא ואם אין דינו כד"ת והוה ספיקא לקולא ולא שייך חשש דלא יעבור כנ"ל שוב ממילא כיון דהוי דרבנן לא בעי כוונה ושייך חשש בל תוסיף וממ"נ מתורץ. מיהו באמת בלאו הכי לק"מ קושייתינו עפמ"ש שם המרדכי בדבריו דאף דשלא בזמנו לא שייך בל תוסיף מכל מקום כיון דאיכא מוקפין דהיום זמנם וכו'. וא"כ אתי שפיר דהרי מסיק הש"ס בר"ה דלעבור בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו בעי כוונה א"כ בשלמא בחול המועד אם אינו זמן תפילין כלל א"כ הוי שלא בזמנו ובעי כוונה והרי הוא אינו להוסיף רק מכח ספק כמ"ש המג"א אבל התם בט"ו כיון דעכ"פ הוה זמנו למוקפין לכך אף בלא כוונה עובר בבל תוסיף ואתי שפיר ודו"ק: