Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 348
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' היה עומד ברשות היחיד וכו'.**נ"ב הנה הרמב"ם כתב בפרק י"ג מהלכות שבת זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד' אמות פטור זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל בתוך ד' אמו' אם נח ע"ג משהו חוץ לד' אמות ואח"כ נתגלגל ונכנס לתוך ד' אמות חייב וכו' ועיין בהה"מ מ"ש בשם הרשב"א וז"ל הא דתני זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד' אמות מסתברא שהוא בזורק לתומו ע"ד שתנוח באיזה מקום שירצה דאי לא אלא שנתכוין לזרוק בדוקא תוך ד' פשיטא ומאי איריא נתגלגל פשיטא הו"ל לו' נתכוין לזרוק ב' וזרק ד' פטור וכיון שכן רישא נמי כיון דבכה"ג הוא דוקא כשנח ע"נ משהו תוך ד' וחזר ונתגלגל הא בלא"ח אמאי פטור הא נח מכחו חוץ לד' וכו'. ולפ"ז ה"ה דהוי מצי לאקשויי ארישא אמאי הא לא נח ולוקמי בשנח ע"ג משהו אלא שהוא נוח לו לחזור אחר פטור עכ"ד. אבל הרב ברצלוני כתב פטור מ"ט שלא היתה מחשבתו חוץ לד' אמות עכ"ל הה"מ. והנה נשאלתי ע"ז ממשכיל אחד שהוא הבין כוונת הרב ברצלוני דמפרש נמי כהרשב"א דמיירי באומר בכל מקום שתרצה תנוח ואעפ"כ פטרו כיון שהוי מחשבתו גם על תוך ד' אמות ואף שכוון גם לחוץ לד' אמות כיון שלא הוי כוונתו על מקום חיוב בלבד רק בצירוף מקום פטור הוא פטור וע"ז הקשה המשכיל הנ"ל מן הש"ס פ"ק דשבת מפרק הזורק דקא' שם דבזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר"ע מחייב דטעמו מכח דקלוטה כמי שהונחה דמיא והרי בפרק הזורק בסוגיא דר"י מחייב התולדה במקום אב מפורש שם דלא אפשר לו' קלוטה כמי שהונחה דמיא או רק באומר כל מקום שתרצה תנוח וא"כ כיון דזרקו לרה"י הרי כוון גם אם יפול ברה"י השני וא"כ כלול בכוונתו גם מקום פטור ולמה יתחייב כן תוכן קושייתו. וזה אשר השבתי לו הנה גם אם נפרש כפי הבנתו בדברי הרב ברצלוני נראה ג"כ דלק"מ דיש חילוק בין אם כוונתו למקום פטור הוי במקום שהוא ראשון קודם להמקום החיוב ובין אם הוי מקום הפטור אחר מקום החיוב או מקום החיוב הוי קודם שיבוא למקום הפטור בזה אמרינן כיון דבא למקום החיוב והרי כוון למקום הזה ג"כ וכבר חייב לא נפטר מחיובו אף שיעבור ממקום חיובו למקום פטור וניחא ליה בנפילתו גם שם מכל מקום כיון שכבר נתחייב לא פקע ובפרט למ"ד דקלוטה כמי שהונחה דמיא א"כ ידע שיעבור דרך מקום החיוב ויהיה כמי שהונחה א"כ הוי כאלו נתכוין שיפול כאן וגם ברה"י ולכך כיון שנתחייב לא פקע אבל אם מקום הפטור הוי תחלה וא"כ תיכף בהגיע למקום הפטור כבר הוי ניחא ליה שיונח שם ולא יעבור יותר לכך מה שעבר אח"כ הוי כאלו עבר בלי רצונו ולא נתחייב בכך. ובזה הוי אתי שפיר דברי הרב הברצלוני. מיהו באמת לא זו הדרך בכוונת הרב הברצלוני דאם כוונתו כפי מה שהבין הוא והרב הברצלוני נמי מיירי באומר כל מקום שתרצ' תנוח וכוונתו כיון דכוון גם אמקום פטור פטור כך הו"ל לו' שלא היתה חוץ לד"א בלבד אז שפיר הוי משתמר כל דלא כוון על מקום חיובו לבדו רק בצירוף מקום פטור אך כיון שנקיט בלשונו שלא היתה מחשבתו חוץ לד' אמות משמע דמיירי שלא היה כלל כוונתו על חוץ לד"א כ"א על תוך ד' אמות הי' אם הוי כוונתו גם על חוץ לד' אמות אף שהיה גם על מקום פטור חייב וכוונת הרב הברצלוני כך שהוא לא מיירי באומר כל מקום שתרצה תנוח רק הוא מיירי כהס"ד דהרשב"א שהביא הה"מ דטעם המשנה דפטרית ברישא מכח שכוון רק על מקום פטור והיינו כדי ליישב קושייתינו של הרשב"א למה לא פריך גם על הרישא והא לא נח. לכך מפרש כפשוטו דמיירי שכוון לתוך ומה דנקט ונתגלגל חוץ לד' היינו אגב סיפא דבעי למתני נתגלגל לרבותא דאף בכהאי גוונא חייב נקיט נמי ברישא נתגלגל ולזה מפרש כפשוטו שלא כוון רק על תוך ד' אמות לכך פטור ולזה פריך רק מסיפא וכדמשני בנח על גבי משהו ובע"כ מיירי באומר כל מקום שתרצה תנוח וא"כ גם רישא מיירי בזה מיהו לפי המסקנא פטור מכח דמיירי בנח ע"ג משהו כבסיפא ועיקר כוונת הרב הברצלוני לפי הס"ד בש"ס ליישב קושית הרשב"א ואתי שפיר בפשיטות אך זה ודאי אמת כל דכוון שהוא מוסכם להיות מונח במקום חיוב אף אם כוון גם למקום פטור ודאי חייב וכן הסברא נותנת וכן הדין לכ"ע בלי ספק וזה ברור ודו"ק: