Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 354
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' בור ברה"ר וחוליא סביבו אם עומד בתוך ד' טפחים לרה"י וכו'**נ"ב המעיין בש"ס דף נט דקאמר שם הש"ס ר' יוחנן אמר אפילו תימא בסמיכה הא קמ"ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה ופירש"י דמתניתין לא כדס"ד דתיהוי חוליא עשרה לבר מבור אלא ה"ק בור וחולייתו וסך הכל עשרה מקרקעית הבור רה"י הוי וכו'. וקשה לי על הטוש"ע שהעתיקו משנה זו וכתבו אפילו אין החוליא גבוה עשרה ולא כתבו רבותא יתירא דאפילו גם בבור אין עשרה מצטרפין בין שניהם לעשרה גם בסי' שמ"ז כשהעתיק הש"ע הדין של גומא יו"ד דהוי רה"י לא כתב נמי רבותא זו דבור וחולייתו מצטרפין והוא תמוה ולא ראיתי מי שנתעורר בזה. ומדי דברי בזה אזכור מה שנשאלתי אם יש גומא קטנה פחות מעשרה והר קטן סמוך לו פחות מעשרה אם מצטרף לעשרה להיות כמחיצה לענין דלא נבעי עירוב והשבתי דאינו נידון כמחיצה. חדא דאף דמשמע בש"ס דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה כבר פירש"י שם בעירובין בלשונו וחוליא שסביביו משמע דוקא אם הוקף מכל סביביו הוי תוכו רה"י אבל אם לא הוקף כל סביביו רק מצד אחד אף תוכו אינו נידון כרה"י ואין לו' דבשלמא לענין תוכו שפיר כיון דאין לו מחיצות משאר צדדים לכך אין תוכו רה"י אבל לענין להיות נדון במקום התל כמחיצה שפיר הוי כמו גידוד חמשה ומחיצה חמשה דמצטרפין אך זה אינו דגידוד חמשה ומחיצה חמשה הוי גבוה מן הקרקע עשרה א"כ לא הוי נח תשמישתו לכך לא אתו רבים ומבטלי המחיצה והוי רה"י אבל בזה דבשאר צדדיו הוי נמוך מעשרה א"כ הוי נח תשמישתו לכך לא הוי ע"ג רה"י. ושוב ראיתי בתוס' בשבת דף צ"ט ע"ב ובספר תוספת שבת סי' שמ"ה הביאם כתבו כן דאף שבור וחולייתו מצטרפין הוי רק להיות תוכו רה"י לא ע"ג ע"ש ובספר תוספת שבת הוסיף בדבריהם כיון ששוה בשאר צדדיו לקרקע רה"ר ות"ל כוונתי לדעתם בזה ועוד היה נראה לי סיוע לדין זה דהנה י"ל הטעם שהשמיט הטוש"ע הדין דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה והוא בהקדם ליישב נמי מה שתמה התוספת שבת בסימן שמ"ה למה השמיטו הדין המפורש בתוס' במס' שבת דף צ"ט דאף דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה מכל מקום למעלה ע"ג אינו רה"י ולא אמרינן ביה לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש ע"ש. וליישב כל זה נראה דהנה עיקר הוכחת התוס' שם הוי ממה שהקשה דל"ל לאשמעינן ב' פעמים דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה ולזה כתבו דאשמעינן דע"ג הוי רה"י ולפ"ז נאמר דהא"ר ס"ל דודאי לפי מה דמסיק הש"ס בשבת שם דקאמר עולא אם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש ודאי אף אם אין החוליא גבוה עשרה אמרינן כן דאם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש ואף ע"ג הוי רה"י ומה שהקשו התוס' דתרי זימני ל"ל מפרש כך דיש לו' כיון דהמעיין שם בש"ס במס' שבת דתחלה מבעיא שם ר' יוחנן בכותל ברה"ר גבוה עשרה ועלה מסיק שם עולא דאם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש והדר מסיק שם הש"ס דר' יוחנן גופא אמר כן וא"כ בע"כ ר' יוחנן חזר בו דתחלה לא הוי ס"ל הך סברא דאם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש ואח"כ מסיק סברא זו א"כ י"ל דמה דמתרץ ר' יוחנן בעירובין דמיירי בסמוך וקמ"ל דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה ול"ק לדידיה דתרתי למ"ל דלמה אשמעינן בשבת כן שנית די"ל כמ"ש התוס' דקמ"ל דע"ג הוי רה"י אבל לפי מה דמסיק עולא וכן חזר בו ר"י וס"ל הך ק"ו אם לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש א"כ אף ע"ג הוי רה"י לכך באמת הדר ביה ר' יוחנן גם מאוקומתא שלו בעירובין רק מפרש נמי כרב הונא דמיירי במופלגת מן הכותל ארבעה והחוליא עצמה גבוה עשרה לכך לא נשמע משם דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה לכך הוצרך לאשמעינן כן במס' שבת אך א"כ קשה למה לא אשמעינן התנא במס' שבת לענין דיעבד אם הוציא חייב ולמה לא אשמעינן היתירא דאפי' לכתחלה מותר להכניס ממנו לרה"י כגון בנידון דעירובין בבור סמוך לכותל וכדומה וממילא נדע מכ"ש דחייבין עליו לכך מוכח דבע"כ להיתר לכתחלה לא מצטרפין בור וחולייתו לעשרה לשוויא רה"י כיון דבעינן שיהיה כל סביביו מוקף בחולייא חיישינן שיבוא לטעות אף שאינו מוקף נמי יאמר אם מצד אחד או ב' מוקף בתל יאמר שהיא רה"י לכך גזרו אף במוקף ממש כל סביביו נמי אסור לכתחלה להוציא ממנו לרה"י רק לענין חיוב מן התורה הוי רה"י לכך השמיטו הטור והשו"ע דין זה דבור וחולייתו מצטרפין להתיר לכתחלה ובהכי היה מקום ליישב מה שהקשו התוס' ברפ"ב דגיטין על גידוד חמשה ומחיצה חמשה לפירש"י שם די"ל דהתם אזיל רק לדידן ולכך ס"ל לחד מ"ד דלהתיר לכתחלה אין מצטרפין גידוד חמשה ומחיצה חמשה לענין דיעבד לחייבו מן התורה מצטרפין בור וחולייתו ואידך ס"ל דאף להתיר לכתחלה מצטרפין והך דעירובין כרב הונא שם ומשבת אין ראיה רק מן התורה הוי רה"י ולא מדרבנן להתיר לכתחלה ולכך פליגי שם בזה מיהו הטור והש"ע מפרשים בגיטין בפירוש התוס' שם ובבור וחולייתו ס"ל מדרבנן לא הוי רה"י ולכך השמיטו זה וא"כ מכ"ש דלענין מחיצה לעירוב לא מצטרפין בור והר קטן הסמוך לו כנ"ל לפענ"ד בזה ואין פנאי להאריך בזה אולי יזכני ה' בזמן אחר לבאר יותר בזה ודוק היטב: