Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 413
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' המערב לרבים משלו וכו'.**נ"ב הנה דעת התוי"ט בפ"ה דפסחים במשנה דהאומר לעבדו דמה דבדאורייתא אין ברירה הוי רק מדרבנן והנה לדבריו אתי שפיר שיטת הרמב"ם מה שתמהו הכל עליו דפסק דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ופסק דהאחין שחלקו לקוחות הן א"כ לא משכחת ליה דמייתי ביכורים וכו'. והנה השאגת אריה הלכות חמץ תירץ דהוא מכח דאנן קיי"ל דלא חיישי' למחזי כשיקרא ע"ש והמק"ח תמה עליו בריש הלכות פסח דמה ענין מחזי כשיקרא בין אדם לחבירו לבין אדם למקום ע"ש ולכאורה היטב אשר דיבר עד שהיה תמוה לי שהגאון בעל שאגת אריה יאמר כן אך לפי דברי התיו"ט אתי שפיר דלפניו יתברך ודאי לא מחזי כשקרא כיון דמן התורה יש ברירה והאחים שחלקו א"צ להחזיר ושפיר יכול לו' על האדמה אשר נתת לי רק דלפני בני אדם מחזי כשיקרא כיון דלדידן מדרבנן מחוייבין להחזיר וא"כ שוב לפני בני אדם שפיר כתב השאגת אריה דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן ודוק. ויש ראיה מהרמב"ם הנ"ל לדעת התויו"ט ודוק ועמ"ש על התיו"ט הנ"ל בחיבורי לאו"ח משנת תקצ"ט בסוגיא דיומא דף י' כל הלשכות לא הי' להם מזוזות ע"ש. והנה נשאלתי מאיש אחר מק"ק קראקא על מ"ש הר"ן בשם הרמב"ן בפ"ג דגיטין דלא נחשב ברירה רק אם מתנה על ב' דברים כגון אם בא חכם וכו' ואם לא עירובו למערב אבל במתנה ע"ד אחד כגון אם לאו לא יהיה כלום לא נחשב ברירה ועל זה הקשה הרי גם במתנה על שני דברים הרי אין די בעירוב רק כל דבר בעי עירוב בפני עצמו וא"כ סוף סוף בכל צד הוי מתנה רק על דבר אחר ע"כ קושייתו. והנה זה לק"מ דאנן בתר הזמן אזלינן והרי בין אם תחלת היום קונה עירוב או סוף היום קונה עירוב סוף סוף זמן אחד צריך להקנות לו לכאן ולכאן ולכך שייך בדיני ברירה כיון דאפשר לו' דזמן זה יתנו לו לכאן וזמן אחר יתנו לו לכאן רק תלוי בזמן אחד זה או זה לכן נופל בדין ברירה וז"פ ונכון ודוק. והנה זה כלל גדול בידינו דבדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה ומה דקשה על זה מדברי התוס' בתמורה דף ל' בד"ה ונברור וביומא דף נה. עיין בתשובתי לק"ק ווענאריב קנה מקומה בשיורי טהרה תיקון ד' בחיבורי להשמטות דקכ"ח ע"ב מה שישבתי שם בעזה"י ככלל נכון ע"ש ודוק: **והנה בהא דאיתא בש"ע המערב לרבים משלו וכו'**נ"ב גרסינן בש"ס ר"פ כיצד משתתפין וכו' אמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה מה קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל בנו לבית המשתה מ"ד אורחא דמלתא קתני קמ"ל עכ"ל הש"ס. וקשה לי מה פריך הרי יש לו' דלעולם מערבין אף שלא לדבר מצוה ומה דקתני לבית האבל וכו' היינו דבמשנה קתני דמערב לכל בני העיר ומסיק ר"א אח"כ דהודיעהו ולא הודיעהו קתני וכו' א"כ אף מי שלא קיבל עליו מבעוד יום אם עכ"פ ידע מהני קבלתו מערב מכח ברירה דאמרינן אגלאי מלתא למפרע כמ"ש רש"י והפוסקים והרי קי"ל דאין ברירה ובע"כ מוכח דיש ברירה וקשה לי הרי קי"ל אין עושין ספק דרבנן לכתחלה וכאן מה דקיי"ל דבדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה הוי מכח ספק ובדאורייתא אזלינן לחומרא ובדרבנן לקולא א"כ י"ל דלכך בעינן דוקא לדבר מצוה שכן מותר לעשות ספק דרבנן לכתחלה אבל לדבר הרשות אין רשאי לעשות ספק דרבנן לכתחלה לערב על כל בני העיר למי שיברר מבערב אבל לעולם אם מערב לאיש אחד בודאי בענין דא"צ לברירה מותר לערב אף לדבר הרשות ומה פריך תנינא וטובא קמ"ל רב יוסף ובע"כ יהיה מוכח מזה דמה דקי"ל בדרבנן יש ברירה לאו מתורת ספק הוא רק מכח ודאי כדעת המוהרש"ל בדיני ברירה ולכך אם מכח ודאי אין לחלק בין דבר מצוה לדבר הרשות ולכך פריך שפיר תנינא ולהסוברים דהוי רק מכח ספק צע"ג בזה ודוק היטב: