Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 431
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**בתחלת וכו' בודקין את החמץ וכו'. נ"ב הנה הרמב"ם כתב בהלכות חמץ ומצה דאסור לאכול כ"ש מן החמץ שנא' לא יאכל וכתבו נושאי כליו דמה דהוצרך לזה ואין די במה דבכל התורה חצי שיעור אסור משום דחצי שיעור דאסור מן התורה ילפינן מכל חלב ואין ראיה ממנו רק לדבר שאין לו שעת הכושר אבל בחמץ שהיה לו שעת הכושר אין ראיה מחלב לכך צריך לקרא דלא יאכל ואני בחיבורי כתבתי דבהיתר לאיסורו תליא מלתא דבחלב אין היתר לאיסורו אבל חמץ יש לו היתר לאיסורו אחר הפסח. והנה כעת נראה לי ראיה לדברינו ממה דבפ"ב דפסחים בסוגיא דחזקיה ור"א פריך שם לר"א למה כתיב בשור הנסקל לא יאכל בצירי וכו' ומה פריך הרי נצרך לחצי שיעור וניהו דר"א הוי תלמוד דר' יוחנן ובודאי ס"ל כרביה דחצי שיעור אסור מן התורה מ"מ כיון דשור הנסקל הי' לו שעת הכושר אין ראיה מחלב לכך איצטריך לא יאכל לחצי שיעור דאסור בשור הנסקל ומה פריך ובע"כ כמ"ש דביש היתר לאיסורו תליא מלתא ולכך חמץ יש לו היתר לאיסורו וצריך קרא אבל שור הנסקל אין לו היתר לאיסורו לכך איצטריך קרא לחצי שיעור ואתי שפיר ודוק. והנה עוד קשה לי על דברי הרמב"ם הנ"ל ממה דקאמר הש"ס בפ"ב דפסחים דמה נ"מ בין חזקיה לר"א ולמה לא קאמר כן דלר"א כיון דלא יאכל הוי נמי איסור הנאה וא"כ למה כתיב בחמץ לא יאכל בציר"י בע"כ הוי ליתורא ומרבה חצי שיעור אבל לחזקיה דאיצטריך הציר"י לרבות איסור הנאה ממילא אין לנו ריבוי על ח"ש לכך לדידיה חצי שיעור מותר מן התורה אף לר' יוחנן כמ"ש לעיל א"כ לימא דחצי שיעור איכא בינייהו אם מותר מן התורה בחמץ או אסור וצ"ע כזה ודוק היטב: