Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 556
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**בט"ב אומר בבונה ירושלום נחם וכו'. נ"ב הנה מ"ש הרמ"א בשם מוהרי"ל דמי שאכל בט"ב יאמר נחם בבהמ"ז וע"ז תמה הגאון מוהר"א מווילנא זצ"ל דבימים שאין בהם מוסף אין הזכרה בבהמ"ז וע"ז כתב לי חכם אחד שיש לומר טעם המוהרי"ל מטעם דראוי להזכיר ברכת אבלים כבהמ"ז כמו דהדין באבל ר"ל. והשבתי לו דאין דבריו נכונים דהנה הרא"ש כתב להדיא בפ"ק דכתובות דלדידן שאין לנו שורה ולא רחבה אין לומר ברוך מנחם אבלים בבהמ"ז. וכוונתו דדוקא בזמן הקודם דהוו מברין האבל והוי סעודת מצוה הנקבע ביחוד לאבל שייך הזכרה בברכת המזון אבל בזמנינו דאין לנו כ"ז לא שייך הזכרה בבהמ"ז. ולכך בברכת אבלים בזמנינו לא נתקן רק אחר שנגמר כבר כל בהמ"ז אז כיון דיכול להוסיף בו אח"כ כל מה שירצה אז יזכיר זה וגם לא בלשון תחנונים רק הרי כעין צידוק הדין ותפלה כשאר הרחמן הוא אבל אסור לו לומר זה בתוך הברכות של בהמ"ז עצמן ובט"ב שפסק המוהרי"ל להזכיר זה בתוך ברכה ג' ולומר בלשון נחם משא"כ כן בשאר אבלים בע"כ דעשה מזה חיוב הזכרה כמו ביוה"כ ולכך יפה תמה הגאון מוהר"א מווילנא זצ"ל. מיהו אפשר לדחוק ולומר טעמו של המוהרי"ל הוי כיון דט"ב אקרי מועד כידוע הוי בי' חיוב הזכרה כמו במועד ודו"ק: