Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 574
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ד'**מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו וכו'. נ"ב נשאלתי מק"ק הרימלוב למה אין אנו נוהגין לאסור התשמיש בשני רעבון וכתב השואל דאפשר שאנו סומכין על מ"ש הפרי מגדים בשם הא"ר והשבתי דזה אינו דגזרינן דאף מי שאינו בר הכי לכוין לשם מצוה נמי אינו פורש ולדעתי היא מעבירות שאדם דש בעקביו דכיון דכמה צדדים יש שמותר כגון בליל טבילה או לחשוכי בנים וכיון דיש דרכים המקילין לכך הותר לגמרי. והנה מה ששאל רו"מ כמה נחשב רעבון היה נראה לי דזה תליא בדין באיזה אופן מותר לצאת מא"י לחו"ל כי גם קיום עונה הוי מצוה וישיבת א"י הוא מצוה לכך למ"ד דוקא אם אינו מוצא ליקח כלל אז מותר לצאת ה"ה נמי דא"צ לפרוש רק באינו מוצא ליקח כלל. אבל למ"ד דאף אם היו ד' סאין בסלע מותר לצאת ה"ה דצריך לפרוש ועיין בב"ב פלוגתא בזה ואי נימא דא"צ רק באינו מוצא ליקח כלל יש ליישב קושית התוס' למה לוי שימש מטתו די"ל דיוסף שיער דלפי דרך הטבע לא היה התבואה מספיק לכל העולם בפרט לשבע שני הרעב רק דבאמת נשתלח ברכה בידיו אבל יוסף בצדקתו לא בטח שישולח ברכה בידיו וא"כ לא יהיה כלל תבואה בעולם לכך פירש אבל יעקב ובניו ראו כי יש שבר במצרים וסברי דהיה שם תבואה מספקת לכל העולם בדרך הטבע אף דהוי ביוקר לכך שימש לוי מטתו ואתי שפיר ודו"ק וי"ל עוד אף דיוסף ידע דיהיה די מכל מקום זה הוי דרך נס דהרי כל התבואה נרקב רק שלו נשאר והרי אסור להנות ממעשה נסים רק דלאכילה כיון דהוי פקוח נפש לא עדיף איסור זה מכל איסורי התורה שכולם נדחין מפני פקוח נפש אבל תשמיש דאינו מעשה נסים אינו פקוח נפש ואם ישמש יהיה נהנה ממעשה נסים לכן פירש יוסף מתשמיש אבל בני יעקב לא ידעו אם הוא מעשה נסים ולכך שמשו מטתם כיון דמצוי לקנות ואתי שפיר ודוק: ומ"ש בש"ע מצוה להרעיב אדם עצמו וכו' ואסור לשמש בו מטתו וכו' עיין במגן אברהם מה שחולק על הב"י וכתב דלא קיי"ל כר' יוחנן דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה וכו'. אך עיין במגיד משנה פט"ו מהלכות א"ב ובסוטה דכ"ז משם מוכח דקיי"ל כרבי יוחנן בהא דאשה אינה מתעברת אלא סמוך לטבילתה ועיין בחיבורי מי נדה על מס' נדה דף י' ע"ב ודוק: