Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 585
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ב'**קורם שיתקע יברך לשמוע קול שופר ויברך שהחיינו. נ"ב עיין במג"א שכתב בשם הריב"ש דספק אם תקע או נטל הלולב ביום הראשון יתקע ויטול בלא ברכה וביום שני פטור וכו' ע"ש. ולא ידעתי למה כתב כן בשם הריב"ש הרי מפורש כן בר"ן בפ"ד דסוכה בסוגיא דאתרוג אסור כל שבעה וסוכה אף בשמיני אסורה ע"ש שמפורש כן בהר"ן ובחידושי הריטב"א שם דביום שני פטור מלתקוע וליטול לולב והנה מזה מוכח מפורש דספק דרבנן אף דאיתחזיק איסורא להקל דהרי כבר איתחזיק זה שחייב לתקוע וליטול הלולב וספק אם נטל או לא ולמה לא נלך לחומרא. בע"כ דאף בכה"ג הולכין להקל ולא כדעת הש"ך ביו"ד ותימה על הש"ך שלא ראה כ"ז ודוק. (שם סעיף ג') בהג"ה נוהנין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה במלה וכו'. נ"ב עיין במג"א סקי"א שב' פעם אחת וכו'. ולפענ"ד י"ל התוקע קפיטיל קמ"ד בתהלים קודם התקיעות משום שנא' המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה כי היא מלחמה הגדולה אשר אנחנו נלחמים יום זה ויש לו להתפלל ע"ז מקודם ולפענ"ד הוא מסוגל אם יאמר בכוונה והבן. ומ"ש הרמ"א שנוהנין להקרות לפני התוקע. הנה ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ונראה דרימזה לנו התורה זה להיות אחר המקרא ממ"ש בפרשת יתרו בתחלה אמר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר הולך וחזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ואח"כ אמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול והנה מ"ש משה ידבר אין לו הבנה וגם למה מתחלה אמר רק סתם וקול שופר חזק ואחר כך אמר וקול שופר הולך וחזק מאד. אך הנה רבינו סעדי' גאון כתב דהשופר של ר"ה הוי רמז לשופר יום מ"ת ולדעתי י"ל דוודאי מה שייכות יש בר"ה להזכיר שופר של מ"ת. אך י"ל הכוונה להיפוך דהנה עיקר השופר מרמז על תשובה כמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה עורו ישינים משינתכם וכו' ולכך כיון שרצה הקב"ה ליתן התורה לישראל והכיר שיתייראו ישראל פן לא יוכלו לקיים התורה ויענשו לכך הראה להם הקב"ה שאף אם יעברו מתוקן להם דרך ר"ה ע"י השופר יתעוררו בתשובה ויהיו נעשין כבריה חדשה ולכך הראה להם ענין הוחרדה היאך יפול עליהם ע"י השופר ולכך הוי התורה קרוב לשכר ורחוק להפסד כי אם יעברו יש להם תקנה ע"י השופר ותשובה ולכך הראה להם הקב"ה עוד היאך יעשו בענין התקיעות להיות שנים אחר מקרא ואחר תוקע. ובזה מתעלה השופר יותר מאם היה התוקע תוקע לבד. ולכך תחלה אמר ויהי קול השופר הולך וחזק אבל לא מאד ואעפ"כ ויחרד כל העם אשר במחנה אך אח"כ אמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד יותר ממה שהיה תחלה היינו שמשה ידבר והוא דיה המקרא ומסדר התקיעות ואלהים יעננו בקול והקב"ה תוקע עפ"י דיבורו ולכך ע"י שניהם קריאת משה ותקיעות נעשה השופר יותר חזק ממה שהיה תחלה טרם שהי' משה המקרא דאז הוי רק קול חזק ואח"כ נעשה חזק מאד מחמת שמשה היה המדבר והמקרא. וגם מ"ש המג"א דעכ"פ המקרא יכווין הסודות נראה לרמז זה במה שפעם אחד אמר יום תרועה יהיה לכם ופעם כתיב זכרון תרועה מקרא קודש והכוונה דהנה חז"ל דרשו יום תרועה יהיה לכם ולכך רמזה לנו התורה כך דהתוקע עצמו יום תרועה יהיה לכם מ"מ כין אם יוכל לכווין הסודות או לא אבל זכרון המקרא המזכיר התרועה בפה זה יהיה מקרא קודש ויכוין בקדושה שבהם. אבל בעוה"ר אין אתנו יודע עד מה ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים: