Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 628
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**סוכה שתחת הסוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה וכו'. נ"ב הנה מקור דין זה במסכת סוכה בפ"ק במשנה וגרסינן בירוש' פ"ק ה"ג ר"י אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה מה דיורין ממש או אפילו ראוי לדיורין מה דתנא חד סק קומי ר' זעירא ואפילו התחתונ' כשרה לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמייתא הדא אמרה דיורין ממש עד כאן לשונו. ופירש הק"ע דאם אין ראוי לדיורין היאך העליונה כשרה ע"ש. וק"ל מה ראיה הרי קיי"ל בסמך הסכך ע"ג אילן אין עולין לה ביו"ט דהוי משתמש באילן ומ"מ אם עבר ועלה יצא י"ח כמ"ש בעטרת זקנים שם בסי' זה ורבי יהודה לשיטתו דסבירא ליה בעשאה ע"ג גמל דפסולה דאינה ראויה לשבעה דבתר דרבנן אזלינן ואם כן הכא נמי נימא דכוונת רבי יהודה הוי באינה ראויה לדיורין אז כשרה התחתונה. ומה דמשמע דאפילו עליונה כשרה יש לו' דמשכחת לה דאינה ראויה לדיורין כגון דסכך התחתונה נסמך ע"ג אילן והיא קרקעות העליונה אם כן בשבת אינה ראויה העליונה לדירה דאין עולין לה ביו"ט ושבת לכך כשרה התחתונה דהרי מדרבנן אין העליונה ראויה לדירה ומ"מ שייך לו' דגם העליונה כשרה דהרי אם עבר ועלה יצא י"ח ולכך שפיר קאמר אפילו ומה ראיה וצע"ג. וע"ק לי מה ראיה הרי קיי"ל בסוכה פסול תעשה ולא מן העשוי והחוטט בגדיש לעשות לו סוכה פסולה וכן במסכך על התקרה והסיר אותה התקרה כמ"ש המג"א סי' תרכ"ו. אבל בסכך שהוא גבוה מעשרים לא נחשב תעשה ולא מן העשוי כמ"ש הפוסקים ובע"כ טעם החילוק דהיכי דלא נקרא שם סכך עליו כלל כגון החוטט בגדיש אז נחשב תעשה ולא מן העשוי אבל אם נקרא עליו שם סכך אז לא שייך ביה תעשה ולא מן העשוי כיון דנקרא עליו שם סכך מתחלה גם אין הפסול בסכך עצמו רק מכח דבר אחר לאפוקי מסכך במחובר וכו'. ואם כן נימא כוונת ר"י כך דודאי כל זמן ששני הסככין קיימין י"ל דפסול אפי' אם יש דיורין בעליונה דסוף סוף הוי ב' סככין רק ר"י אומר היכי דנוטל העליון אז אם דיורין בעליונה הוי על התחתונה שם סכך. ולכך ניהו דהיה ב' סככין עכ"פ בזה אם ניטל העליון כשרה התחתונה ואין בה חשש תעשה ולא מן העשוי. אבל אם יש דיורין בעליונה אם כן הוי התחתונה כמסכך תחת התקרה וכחוטט בגדיש וכמסכך בתוך הבית לכך אפילו אם ניטל העליונה פסולה התחתונה משום תעשה ולא מן העשוי. ולפי"ז אם הכוונה כן שפיר י"ל דכוונת ר"י באין ראויה לדירה ומה דקאמר אפילו התחתונה היינו דלא מבעיא אם ניטל התחתונה דודאי מותר לישב למטה בתחתונה ע"י סכך העליונה ולא נחשב תעשה ולא מן העשוי רק גם אפילו אם היה להיפוך דניטל העליונה ונשאר התחתונה אף היא כשרה ואין בה חשש תעשה ולא מן העשוי ומה ראיה הוא זה וצ"ע לדעת המהרי"ל שהביא המג"א סי' תרכ"ז. אבל לפי דעת הרמ"א אתי שפיר דבע"כ מיירי ר"י שלא נוטל העליונה דאם ניטל אפילו ביש דיורין בעליונה כשרה התתתונה דלא גרע מסיכך תחת הגג ודוק. שבתי וראיתי דעל ש"ס דילן נמי תקשה כן בדף י' דקאמר מהו אין ראוי לדירה וכו' ולמה לא נימא דמיירי בעשאה ע"ג אילן וכדומה דאין ראויה לדירה ור"י לשיטתו ות"ק לשיטתו דבתר דאורייתא אזלינן וכן קשה קושיא השניה ודוק. והנה גם שיטת התוס' דמה שהוא למעלה מכ' לא מקרי סכך פסיל אבל שיטת רש"י הוה דהוה סכך פסול לפסול מה שלמטה כנגדו. ולפענ"ד אין כאן מחלוקת. והנה ר"ת הוכיח שיטתו כן מעירובין במקצת סכך בתוך עשרים וכו'. והנה נראה לפענ"ד ליישב גירסת רש"י וליישב שיטתו והסוגיות דלא סתרי אהדדי. והוא דנ"ל דהטעם מה דלמעלה מכ' לא פוסל כנגדו ולא נקרא סכך פסול הוי מכחו דבידו למעט ולהשפילו ויהיה הוא עצמו כשר וקיי"ל בקידושין כל שבידו לאו כמחוסר זמן דמי ואינו דומה למחובר אף דהוי נמי בידו לקצצו דיש לו' דזה דומה למה דמשני הש"ס בקידושין פ"ג גבי אלא מעתה האומר לשפחתו וכו' התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת מקנה אותו ומוכח דהיכי דהוי בשינוי הגוף לא מהני מה שבידו. אם כן ה"נ בשלמא במחובר אם יתלשו ויהי' שינוי בגופו דתחלה מחובר והשתא תלוש לא מהני בידו. אבל בסכך שהיא גבוה למעלה מכ' דאם ישפילו לא הוי שינוי בגופו מהני מה דבידו למעטו. אך תינח בחול אבל ביו"ט הרי אין בידו להשפילו אז דהוי סתירת אוהל ועיין בתוס' פ"ג דסוכה דף ל"ג ד"ה נקטם מערב יו"ט מוכח שם דס"ל להש"ס דכל דרך איסור אין נחשב בידו ואם כן ה"נ כיון דבשבת ויו"ט אסור למעטו דהוי סתירת אוהל אם כן יופסל מה שכנגדו למטה וי"ל דבאמת בשבת ויו"ט פסול ואין כשר רק לשאר ימות החג. אך י"ל הרי לא הוי סוכה ראויה לשבעה כיון דבשבת תפסול משום סכך פסול. אך לדידן הרי קיי"ל כרבנן דעשתה ע"ג בהמה כשרה ולא נחשב סוכה שאינה ראויה לשבעה מכח דמדאורייתא מחזי חזי. ואם כן ה"נ סתירת אוהל בשבת ויו"ט מה דהוי רק אוהל ארעי הוי רק דרבנן ואם כן מן התורה הוי בידו למעט גם בשבת ויו"ט רק מדרבנן אין ראוי והוה ראויה לשבעה. אך זה לרבנן אבל לר"י שם דס"ל פסולה דבתר דרבנן אזלינן גם כאן פסולה דאינה ראויה לשבעה ולכך אתי שפיר דבעירובין אזיל הש"ס אליבא דהלכתא דקיי"ל כרבנן לכך מה שלמעלה מכ' לא הוי סכך פסול לפסול שכנגדו אבל כאן יש לו' או דר' ירמי' ס"ל כר"י דבתר דרבנן אזלינן או י"ל דבפלוגתא לא קמיירי ולכך נקט דקיימא עליונה בתוך כ' דאז כשרה לכ"ע. משא"כ אם הוי למעלה מכ' פסולה לר"י ובפלוגתא לא קמיירי ולכך פירש"י כן וא"כ לדינא גם רש"י מודה לר"ת רק ביו"ט ושבת פסולה ודו"ק:
(שם סעיף ג') עשאה בראש הגמל או בראש האילן כשרה וכו'. נ"ב הנה מה ששייך לסי' זה ולהסוגיא דממנו מקור דין זה כתבתי בחיבורי ליו"ד סי' ל"ה בחיבורי שבסופו כתוב על או"ח שם הועתק בגוף החיבור סוגיא הנ"ל ע"ש והוא בחיבור הנכתב שנת תקפ"ה ודוק: