במשנה ולפי דרכינו למדנו שהישן כו'. נ"ב יש ספרים גרסי' במתני' למדנו ב' דברים כו' כמו בברייתא דלקמן וטעות בידם כי כך הפי' במשנה אמר ר"ש לפי דרכינו כלומר שעסקנו בשיחת חולין שלא לשם תלמוד למדנו מדרך בדיחתו עוד דין אחר שהישן תחת המטה כו' אבל הא דעבדים פטורים מן הסוכה א"ר גמליאל בהדיא וק"ל. אבל בברייתא דלקמן בא ר"ש להשמיע לנו מלתא אגב אורחא שיתן כל א' לב לשיחתו של ת"ח ולא יבטל ממנה שהרי משיחה שלו נשמע ב' דברים א' שהעבדים פטורים וא' שישן כו' ולכך דקדק תלמוד מלתא אגב אורחיה מברייתא ולא ממתני' ודו"ק וכן יראה מפרש"י וכן ברי"ף ורא"ש אינו:

רש"י בד"ה או שרצים כגון חולדות ואישות. נ"ב היא תנשמת בלא עינים:

בד"ה או שאכלתו מלחת שהארץ מליחה כו'. נ"ב ספרים אחרים ארן מליחה שמתבקע מאליה כגון ארץ מליחה לא תשב ומפרשינן מלחת מקום שמולחין שם מלח ופעמים שזוחלים ממימי המלח במקום אחד ומחמת תוקף המלח נעשית הארץ חורים חורים ל"א תולעת שעמד בארץ ומפריכה כמו שמים כעשן נמלחו פי' נמחקו:

בד"ה וכן סואר כו' ויש בהן אהל כו' כצ"ל:

גמ' הגיעו לשילוח כו'. נ"ב נהר שלוח:

רש"י בד"ה אלא שוורים שכריסן רחבות ותינוקות יושבין עליהם וכריסן מפסיק כצ"ל. ונ"ב נ"ל לאו דוקא כריסן ממש אלא שדרן וק"ל: