גמ' אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דלקבל סידא כו' נ"ב נ"ל ה"פ כדי שיקבל הסיד ואח"כ רצה למישעי הסיד בדהבא ומש"ה גרסי' בריש ב"ב סבר למשעייה בדהבא ורבנן אמרי ליה שבקי פי' שלא ישעוהו בסיד ואפשר שכך היה נמי יפה יותר בא' נכנס וא' ייצא שדומה לאדותא דימא ודו"ק:

שם כנגד ע"א זקנים כל אחת ואחת כו' כצ"ל:

שם אמר ההוא גברא הוא דשער נפשיה למיתי ספינתא בי' יומי ודלי זיקא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שעליהן הלוים עומדין בכלי שיר לשמחת כו' כצ"ל:

בד"ה עד שמגיעים כו' וכשהיו נכנסין למקדש:

בד"ה מרמירא שייש צבוע כו' צ"ל שישא שייש צבוע:

ד"ה שישא שייש לבן צ"ל ומרמרא שייש לבן:

בד"ה ככרי זהב גרסי' נ"ב לאפוקי דינרי בס"א:

תוס' בד"ה קרא גבר כו' שמקרות הגבר הולכין כו' נ"ב פי' כעלות השחר עיין בפי' כמשניות בפ"ק דיומא:

בא"ד אי מקרות הגבר ועד צפרא נ"ב פי' האיר המזרח דהיינו עליית השמש ועי' בהל' ביאת המקדש פ"ה:

בא"ד פסלה בלינה או לא נ"ב פי' אם נפסל האדם באותה נעילה לענין שצריך עוד ליטול פעם שנית בהאיר כמזרח וק"ל:

בא"ד אפי' סלקן הכיור נ"ב פי' מן הבור:

בא"ד קרות הגבר והדר משקע ליה כו' כצ"ל:

בא"ד והיה מאיר היום כו' נ"ב פי' האיר המזרח דלעיל (עיין במהרש"א):

בד"ה והיו בה כו' דתנן בפ"ק כו' כצ"ל:

בא"ד שאותה קתדרא היתה כו. נ"ב פי' אחת היתירה על ע' וק"ל:

בא"ד היתה למופלא שבב"ד נ"ב דומיא דמרע"ה התם וק"ל: