גמ' שלוף דוץ. נ"ב עיין בערוך בערך שלוף דוץ:

שם ואית לי רבה ולא אזיל כו' א"ל רבין בריה דרב נחמן כו' כצ"ל:

שם הוא עדיף מינאי כו'. נ"ב לפי גירסת הראב"ד משמע דלא גרסינן אלא אמר הוא עדיף מינאי והכי פירושו רב ששת היה מקלס לרבין דעדיפא מיניה מתרץ הברייתא ע"ש ברא"ש:

רש"י בד"ה וא"ר אבהו במס' קדושין הס"ד:

בד"ה שלציון שם מקום שמניחים הלוה כו' כצ"ל:

בא"ד ל"א כו' שלוף דוץ הס"ד ואח"כ מ"ה שלוף דוץ שלוף כו':

בד"ה ולתקוע עצמו אסיפא דקרא כו' כצ"ל:

ד"ה אלא תורה צ"ל אין לו אלא תורה שאינו מקיים כצ"ל:

בד"ה אפי' תורה אין לו אפי' כו' כצ"ל:

בד"ה וגמר הלכה יודע הלכה אלא שאין דומה כצ"ל והד"א:

בד"ה גבורים דיינים הס"ד:

בד"ה מ"ט דר"ג כו' תצא יבמתו בולא כלום כו' כצ"ל:

בד"ה גדלי בהדה כו' והשתא מ"מ משגדלה כו' כצ"ל:

בד"ה ספק לא כו' בגט בע"כ ואלא כו' במיאון בע"כ כצ"ל:

תוס' בד"ה אתיא רדיפה כו' אי נמי התם כתיב כו' דלא הוה כתיב הכא ונפקא לן כו' כצ"ל:

בד"ה רעה אחר כו' ונעמה ורות המואביה כו' כצ"ל:

בד"ה אחוזי חרב כו' ואע"ג דבתורה כתיב חגור כו'. נ"ב פי' אפ"ה לא דרשינן ויחגור דוד אתורה כ"ש היכא דלא כתיב לשון חגורה דלא דרשינן אתורה אלא אדין ודו"ק: