גמ' שעריו וצפורניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו כו' כצ"ל. ונ"ב כן ראיתי בתוס' דשבת וכן גרס הרי"ף:

תוס' בד"ה כיון כו' לתלמודא דבתרתי פליגי כו' כצ"ל:

בד"ה עד שיהא כו' ועושה כיפה יחלוץ ויבם כו'. נ"ב לאו דוקא דהא פשיטא מעשה קטן אינו כלום לפטור אותה לשוק אלא אייבום קאי ודו"ק:

בא"ד קטן שיש בו כו' כצ"ל:

בא"ד אבל ספק סריס הוי. נ"ב פירוש שמא לא יביא עד רוב שנותיו וא"כ בכלל סריס הוא ודו"ק:

בא"ד מכ' ועד קודם כו' כצ"ל. ונ"ב לאו דוקא אלא אפילו מכ' קאמר ודו"ק: