על קדמי דניאל וכו' כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה. אפשר כי באו בפיו דברים אלו כי מה' מענה לשון לומר דהגם דהם רצו להמשיך רוח שאינו טהור על דניאל לשים שמו עלי עצ"ב. לא יאונה לצדיק כל און די רוח אלהין ורוח קדישין ביה:

בדתאא די ברא. מלת בדתאא בשני אלפין וקשה לע"ד שלא מצאתי שום חילוק בין מלת ברא דבראשית להאי ברא שהוא תרגום לא בנקודות ולא בדגשות ורפיון דברי אמת להרב מהר"ש עדני ז"ל בכ"י:

מארי. אדוני אמרו רבותינו מארי חלמא לשנאך קדש הוא תלה עיניו להקב"ה ואמר חלום זה יתקיים על שנאך זה וא"ת לנבוכדנאצר אמר והלא ישראל שונאו אפשר שיקללם עכ"ל רש"י ז"ל ורבינו ז"ל תפס כסברת יש אומרים בשבועות דף ל"ה אבל ת"ק סבר דהוא חול ולנבוכדנאצר קאמר דהו"ל שנאי אומות העולם ועליהם נתכוון כמבואר שם בש"ס. ולפום ריהטא יש לדקדק לדעת יש אומרים דלהקב"ה קאמר הלא הוא היה מדבר עם נבוכדנאצר. ומוכרח שדברים אלו יש להם פירוש לדעת נ"נ. ולא אפשר שנ"נ יסבור שמקלל ישראל. ומוכרח שנ"נ יסבור שמקלל לשנאי א"ה שיכולים להרע לו ולזה מקללם אך ישראל אף שידע שהם שנאיו אין בידם להרע ולהטיב. א"נ אפשר שיסבור נ"נ דישראל הם אינם שנאיו שידעו שהם לוקים בעונם. ומאחר שלדעת נ"נ מוכרח שיהיה פירוש לדברים אלו נאמר דכן הוא האמת ואמאי הוצרכו י"א לומר דלקב"ה קאמר. ונראה דדעת י"א דכיון דלפי האמת ישראל הם שנאיו לא הי"ל לדניאל לומר חלמך לשנאך ומ"ה פירשו דלקב"ה קאמר:

מלכי ישפר עלך וחטייך בצדקה פרוק ועויתך במחן ענין. דאע"ג דלגוים אין תשובה מ"מ אהני להאריך וה"נ הצדקה תיהני להאריך הזמן וכמו שאמר הן תהוה ארכא לשלותך. ואמר חטייך בצדקה פרוק ועוייתך וכו' על דרך מה שאמרו הנותן צדקה מתברך בששה ברכות והמפייסו בי"א ברכות. ומעין דוגמא אמר חטייך בצדקה. ואם תחון על העניים יכופרו גם העונות:

עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב. אמרו בזהר חדש דלהסתכל בשמים תועלת גדול וכן רבינו האר"י ז"ל הזהיר להסתכל תמיד בשמים: