ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק. אפשר כי הדבש מיעוטו יפה ורובו רע וכתיב אכול דבש הרבות לא טוב על כן באומרו ותהי בפי כדבש אפשר שכונתו כי בדבש יש צד רע לז"א למתוק כלומר לענין המתיקות לבד שוה:

ודברת בדברי אליהם וכו'. כי היה אפשר להיות הנבואה ברוגז ולשון קשה יעלה על דעתו למתק הדברים ולדבר בנחת מפני היראה לכך הזהירו ודברת בדברי אליהם בלשון עצמו אשר אומר אליך ולא תירא מהם כי כבר הורגלו בנבואות קשות שדברו הנביאים הקודמים והם מבינים ברמז וז"ש כי לא אל עם עמקי שפה וכו' אתה שלוח. מפרשים:

ואלך מר בחמת רוחי. י"מ שנצטער ובמרירות יאנח שהרגיש על סילוק שכינה:

צופה נתתיך לבית ישראל. להזהיר כלל ופרט ולא טוב עשית אשר שפתיך שתק"ו יחדיו כי חובה עליך להזהירם:

באמרי לרשע וכו'. כי צריך אתה להזהיר דרך כלל וגם בפרט לכל אחד וז"ש לשון יחיד באמרי לרשע וכו' ואתה כי הזהרת וכו':

ובשוב צדיק מצדקו וכו'. אפשר דעבירה גוררת עבירה ומקלה יבא לחמורה וז"ש ובשוב צדיק מצדקו שיבטל ממנהגו הטוב אשר היה עושה. אחר זה ועשה עול עבירה גמורה בפועל ועי"ז נעשה קטיגור ושואל דין כמשז"ל וז"ש ונתתי מכשול שהמקטרג שנברא בעונו ימסר בידו כמש"ה ותמוגנו ביד עונינו והוא המכשול אשר קנה בעונו: