איש היה בארץ עוץ וכו'. הראב"ע והרשב"ץ בספר אוהב משפט (הנדפס במקרא חדשה) דחו דברי האומרים איוב לא היה והרשב"ץ כתב דנחלקו רבותנו בזה ע"ש וק"ק דפ"ק דבתרא דף ט"ו נדחו דברי האומר לא היה מדכתיב שמו ושם עירו. והכי אמרינן בעירובין דף ס"ג דהוזכר בעובדא דהתם שמו ושם עירו שלא נאמר משל היה עיין:

תם וישר. בהנהגה המדינית. ירא אלהים וסר מרע בהנהגת עבודת ה':

ויולדו לו שבעה בנים ושלש בנות. יש מי שפירש דהמספר השביעיי והמשולש משובח שבמספרים ונתברך בהם:

והלכו בניו ועשו משתה. לשון הוה כי כן יעשו תמיד לפעמים ברצותם במשתה או פעם א' בכל שנה. הרמב"ן ז"ל בפירושו:

וישלח איוב ויקדשם. פירש הרמב"ן ז"ל ויקדשם מאשה ואפשר לומר ויקדשם שלא יעשו מלאכה כמ"ש התוספות בפסחים דף ן' משם הירושלמי דיחיד ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ע"ש ואפשר דאיוב הנהיג לבניו כן ביום שמקריב קרבן עליהם שלא יעשו מלאכה:

ויבא גם השטן וכו'. סט"א נחש גימטריא שטן עם הכולל:

ותפול שבא ותקחם. בתרגום תרגם ונפלת בתכיף לילית מלכת זמרגד וכו' ע"ש והוא חידוש וצריך ביאור ויש מקום לישבו:

ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. אמרו רז"ל וה' הוא ובית דינו ואפשר יהי שם רמז על השכינה שנקראת שם: