שני לחת אבנים. לחת אבנים גימטריא ישראל כי ישראל והתורה עלו במחשבה וקדמו ולא נברא זה אלא לזה. רבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י. ואני בעניי נראה לפק״ד לרמוז על דרך להבדיל רובי רבבות מ״ש בירושלמי סוף ברכות. חד ארכון דשמיה אלכסנדרוס הוה קאים ודאין חד לסטים א״ל מה שמך א״ל אלכסנדר אמר אלכסנדרוס פני לאלכסנדר ואמרו שם ומה מי ששמו בשם ב״ו ניצול מי שתולה בטחונו בהקב״ה עאכ״ו הה״ד כל הנקרא בשם ה׳ ימלט עכ״ד הירושלמי. וידוע מהזהר הקדוש ומכתבי רבינו האר״י זצ״ל שם ישראל היכן רומז. וזה רמז שכיפר להם מה שחטאו ונותן להם לחת אבנים בעבור שנקראו ישראל. גם כתבנו במ״א דר״ת עשר ספירות בגימטריא ישראל וא״ש כי לחת אבנים בגימטריא ישראל כי בשם ישראל יחנ״ה לזכותם בכל. גם רמז פסל ל״ך בזכותך. שני לחת אבנים ר״ת אשל בזכות אברהם אשל אברהם. ס״ת יו״ד תם יו״ד רמז ליצחק תם יעקב דבזכות האבות ומשה זכו לזה ולפי האמור לעיל א״ש רמז שכתב רבינו אפרים ז״ל ראה ראיתי את עני עמי ר״ת גימטריא ישראל והרי הוא כמבואר:

וכתבתי על הלחות את הדברים אשר היו על הלחות הראשונים וכו׳. פירשו ז״ל דהראשונים פרח הכתב מעליהם כמשז״ל ועתה הדברות עצמן שהיו בלחות הראשונים הם עצמן יהיו על אלו וז״ש וכתבתי על הלחות אינו אומר וכתבתי בלחות אלא על הלחות את הדברים אשר היו על הלחות הראשונים אותן הדברים עצמן שפרחו עתה אשימם דוברו״ת והיו למאורות בשתים זו:

כי בחדש האביב יצאת ממצרים. כבר פירשנו בעניותנו במ״א ועתה אוסיף נפך בס״ד בחדש גימטריא שדי הרומז ליסוד שהיו גדורים בעריות ובזכות זה היתה גאולה. האביב. ה׳ רומז לשכינה כי בעבור השכינה שהשלימה החשבון יצאו. א״נ שהגאולה היתה מצדה כמ״ש רבינו הרמ״ק ז״ל. אב גימטריא ג׳ תלת סמכי קשוט אבהן דעלמא. י״ב י״ב שבטים דאהנו זכותיהו למהר הגאולה. יצאת גימטריא תק״א רמז לתק״א מכות שהוכו המצריים ונפקי מסטרא דיובלא שהיא בינה כי אשר רומז לבינה גימטריא תק״א בזכות שני חיי אבות עם הכולל תק״ב שעבדו את ה׳: