ואמרו ז"ל (פסחים קי"ז ב') כי בין הכוסות הללו אם רצה לשתות אפי' יין שותה, ואם הוא נמלך, יברך עליו, ובין כוס שלישי לרביעי לא ישתה, ודוקא יין, שמא ישתכר כדאיתא בירושלמי או יבטל טעם מצה מפיו, אבל מים או שאר משקין ישתה, ואחר הכוסות כולם היה נראה שמותר לשתות אפי' יין, אבל הגאונים ז"ל אמרו שאין שותים אלא מים אבל לא יין כדי שלא יבטל טעם מצה מפיו, וכן עמא דבר.

ומה שתיקנו לומר על כוס רביעי פסוק שפוך חמתך על הגוים, הוא מפני כי לפי שקיימנו מצות ד' כוסות כנגד ד' כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות לאומות העולם, אנו אומרים על כוס האחרון שיגיע אותו הזמן שישקה אותם ה' כוס חמתו הוא כוס התרעלה כדכתיב (איכה ד׳:כ״א) שישי ושמחי בת אדום וכו' גם עליך תעבור כוס, ולא עוד אלא שעיקר גאולתינו תלויה בחורבן קרן מלכותם כדאמרינן בבראשית רבה (פרשה כ"א) עד ערב בוקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש (דניאל ח׳:י״ד), אמר רבי יצחק כשיעשה ערב בקרן של אומות העולם אז ונצדק קדש, וכן הנביא אומר (ישעיהו ס׳:ב׳) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה במהרה בימינו אכי"ר.