ובמורא גדול זה גילוי שכינה. שנגלית להם במצרים אע"פ שהיתה מצרים מלאה גלולים וארץ טמאה, לקיים מה שהבטיח ליעקב אבינו ע"ה (בראשית מ״ו:ד׳) ואנכי אעלך גם עלה, והוא השם הגדול שנתן בו תורה ואמר אנכי, וכן הוא אומר (שמות ג׳:ו׳) אנכי אלהי אביך, וזהו שהיה אומר משה רבינו ע"ה (שם) מי אנכי כי אלך אל פרעה ואמרו רז"ל משל למלך ששלח שלוחו לאריסו כדאיתא בשמות רבה, ואימתי נגלה עליהם, ב' פעמים, אחת ביום ר"ח ניסן שנאמר (שמות י״ב:א׳-ב׳) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים החדש הזה לכם, ואמרו רז"ל שהקול נשמע בכל ארץ מצרים, וכן בלילה בשעת הגאולה, וכמו כן ראוהו על הים ויראו מאד כמו שנאמר (שמות י״ד:ל״א) ויראו העם את ה', ונקרא מורא גדול כי הרואה פני שכינה ירא מאד ונרתע ונבהל ונופל על פניו, וזהו שנאמר או הנסה אלהים לבוא לקחת וכו', והראיה מן סוף הפסוק דכתיב במצרים לעיניך, ובספרי אמרו רז"ל ולכל המורא הגדול (דברים ל״ד:י״ב) זו קריעת ים סוף, כי שם ראו פני השכינה ואמרו זה אלי ואנוהו.