חכם מה הוא אומר מה העדות וכו'. הפסוק הזה בפרשת ואתחנן (דברים ו׳:כ׳) כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים וכו', ומשאלתו שהוא מדקדק בכל ענייני הפסח ניכר שהוא חכם, שהזכיר עדות חקים ומשפטים, והעדות הם דברים שיש להם טעם שהם עדות על גאולת מצרים. כגון לאכול מצה ומרור, שהם זכר ללחם עוני ולוימררו את חייהם. וכן ענין הפסח, זכר שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים, ובטלה שהוא מזלם ואלהיהם עשה ה' שפטים.

והחקים. כגון הלכות שיש בפסח שאין נראה בהם טעם מוסבר כענין ועצם לא תשברו בו ושיאכל בחבורה אחת. ואע"פ שטעמו מפורש בקבלה כי אע"פ שאכלו המצריים את ישראל לא שיברו את עצמותם ולא כילו אותם וכי תמיד היו מצויינין שם במיטב הארץ.

והמשפטים. כענין וכל ערל לא יאכל בו וכן שאר דיני חמץ ומצה ודקדוקי סופרים [ש]בהם, רצה לדעת עיקר כל הדברים.

אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין וכו'. כך הגירסא בכל הנוסחאות שלנו, וקשה מה ענין תשובה זו לשאלה זו, ורש"י ז"ל פירש דשאלת החכם מה העדות וכו' כלל בה כיון שעיקר היום הוא הפסח למה אנו מקדימין לאכול את החגיגה קודם לכן, ולפיכך אנו משיבין לו כי אנו עושים זה כהלכות הפסח, לפי שיהיה נאכל על השובע, וגם לפי שאין לנו לאכול שום דבר אחריו כדי שישאר טעמו בפינו, ומתוך הטעם נזכיר טעמי המצוה ונספר בה כל הלילה. אבל במכילתא אמרו אף אתה פתח לו בהלכות הפסח ואמור לו אין מפטירין וכו', כלומר שהוא הפליג לדקדק ולשאול וגם אתה תן לחכם ויחכם עוד והשיבהו כל הלכות הפסח ואפי' דברים שהם תקנת חז"ל שאין להם שום סמך בכתובים והוא מה שתיקנו אין מפטירין וכו', ולפי גירסתינו כך פירושו אף אתה אמור לו כשאר הלכות הפסח שאין מפטירין וכו', והפטרה זו לשון השלמה וסיום הדבר שבו נפטרין, וכן פירשוהו רז"ל בכל מקום, ובירושלמי (פ"י ה"ד) הגירסא אף אתה אמור לו הלכות אין מפטירין וכו', אבל יש בירושלמי שינוי כי שם אומרים התשובה הזו לבן טפש שאינו יודע לשאל, שיאמר לו דברים קלים שיוכל להבין, ועל תשובת הבן חכם אומרים בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים. ומכל מקום תמהני שהרי אין אנו אומרים על השאלה הזאת התשובה שנאמרה בתורה כנגדה (דברים ו׳:כ״ד) ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה וכו' ויצונו ה' לעשות את כל החקים וכו'. ולפי הפירוש שכתבנו הרי זה בכלל, כמה שאמר אף אתה אמור לו הלכות הפסח, וזהו לשון אף אתה וכו'.