ופדה פטר רחם בהפתח. מ"ע דפדיון בכור אדם. כדכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. ומש"כ בהפתח נראה דכוונתו למעט בזה דוקא בהפתח. ולא כשהי' כבר פתוח. ולאפוקי מריה"ג דאמר (בר"פ יש בכור) דשפחה שכבר ילדה ונכרית שילדה ונשתחררה ונתגיירה ונשאו לישראל וילדו. דהולד בכור לכהן. ויליף לה מדכתיב פטר רחם בישראל. ולזה כתב בהפתח ולא שכבר נפתח באיזה ענין שיהי'. ולא הוצרך לכתוב כן אלא בבכור אדם בלבד. משום דבבכור בהמה גם ריה"ג מודה ולית מאן דפליג בהא. וכמו שביאר מהריט"א שם עיי"ש ועי' במכילתא דרשב"י (סוף פרשת בא) ובה"ג (ריש הלכות נחלות. ובהלכות בכורות) וכ"כ באו"ז (בב"ב סי' צ"ג) בשם ספר חפץ ובפסיקתא זוטרתא (פ' במדבר). וכן הוא גם בהלכות פסוקות לתלמידי רב יהודאי גאון (ריש הלכות בכורות) עיי"ש דלפי דעתם הי' מדוקדק יותר לשון רבינו הגאון ז"ל כאן אבל דבריהם תמוהים מאד לפי פשוטן. ולכן נראה כדכתיבנא עיקר: