ודאי דבריו נכונים שאם יש איסור באותיות גם בצורה יהיה אסור וזה א"א שהרי אמרו יוצאין בסריקין המצויירין בפסח והרי יוצאין היינו בלילה ראשונה שהיא יו"ט ואף לכתחלה לא אסרו עשייתן רק משום חימוץ אבל אם הם כבר עשוים יוצאים בהם לכתחלה וע' בפסחים דף ל"ז ע"א וסריקין המצויירים היינו שמצוייר עליהם צורות עופות ודגים וע' מגיד משנה פ"ה מהלכות חמץ ומצה ולכן אם איתא לדין זה כ"ע מוכרח להיות חילוק של הר"ש הלוי דדוקא שכותב מדבר אחר אבל אם היא מהעוגה עצמה שרי כנלענ"ד. ועוד נלענ"ד לא מבעיא לת"ה שהביא המ"א בסימן שי"ד סק"ה דבאיסור דרבנן מותר פסיק רישיה אם כן מוחק זה דלאו ע"מ לכתוב הוא רק איסור דרבנן וכיון שאינו מתכוין מותר אלא אפילו לדעת המג"א שם שאפילו באיסור דרבנן אסור פסיק רישיה מ"מ הרי היכי דאינו מתכוין ומקלקל ועושה כלאחר יד גם המג"א מתיר שם אפילו בפסיק רישיה ומכ"ש כאן דכולהו איתנהו דמקלקל הוא וגם כלאחר יד דאין דרך מחיקה בכך ומכ"ש אם אינו שובר בידו רק בפיו דרך אכילתו, וגם איסור דרבנן שאינו ע"מ לכתוב פשיטא דאינו מתכוין מותר אפילו בפסיק רישיה. ולכן מלענ"ד היתר גמור בדבר זה וכן כל האחרונים תמהו על איסור זה רק שלא מלאו לבם להקל כיון שזה יצא מפי מהר"מ מרוטנבורג עיי"ש במרדכי ונלענ"ד דמהר"ם שם נשאל על עוגות התינוקות שכותבין עליהם אותיות ותיבות איך אוכלין אותם התינוקות ביו"ט וכו' ע"ש במרדכי וכיון שכת' עוגות התינוקות בה"א הידיעה נלענ"ד שהיו רגילים לכתוב בכונה שיאכלנו התנוקות לסגולה להתחכם וע' בערוך ערך קל"ו ואם כן זה הוה מתכוין וגם לאו מקלקל לכן לא התיר רק לתינוקות אבל בענין אחר מותר אף לגדולים והמחמיר יחמיר לעצמו ולא לאחרים: