Dagul MeRevava on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 397
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כוונתו דשם בס"ק זיין מבואר דדוקא ביצה דעביד לטעמא וחזותא לא בטיל אבל מים ומלח בעיסה בטלים ולפי זה דין זה סותר לדברי הב"י שם אמנם דין דהכא אי אפשר לדחות שזה מימרא דרב אשי בביצה דמים ומלח בעיסה כרגלי שתיהם ולא בטלי בעיסה משום דהוי דבר שיל"מ אמנם תוס' שם כתבו שני טעמים האחד דגבי תחומין שהוא משום ממונא לכן חמירא והוי כמו בעלמא מין במינו ועוד כתבו תירץ אחר דמים ומלח שבאים לתקן העיסה הוה מין במינו ולפי"ז ה"ל למג"א כאן לכתוב תירץ ראשון של התוספות אמנם כוונת המג"א נלע"ד לפי שהוא איסו' מדרבנן עבדינן בכל דוכת' לקולא וכאן באיסור תחומין לפי תירוץ הראשון של התוספת היה הדין כן בכל דבר שאם אשה לקחה איזה דבר לערב בתבשיל ולקחה מאשה אחרת הוה כרגלי שתיהן ובזה סמכינן אתירוץ השני דדוקא מים ומלח מיחשב מין במינו ושם בסי' תקי"ג דמיירי באיסור מוקצה שאינו תלויה בממון אמרינן להיפך דתירוץ הראשון עיקר ולכך מים ומלח בטלים אם הם של מוקצה ונתערבו בעיסה ובסי' שי"ח כתב טעם מרווח כיון שנתבטל קודם שנאסר אפי' לתירוץ השני של התוס' שרי: