Darkhei Moshe, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונראה דה"ה בכל דבר נמי דינא הכי והא דאמרינן פרק א"נ ההולך לחלוב עיזיו כו' וא"ל מה שעיזי חולבות מכור לך כו' ה"ז מותר משמע דקנה אפי' ביותר מדמיו מיירי שלא הגיע היתר לכדי אונאה ודלא כב"י שכתב דהטעם ששם מותר משום דאין לו שער ידוע וכל אחד קונה מה שירצה לכן מותר אפי' ביותר מכדי אונאה וזה אינו דמ"מ אפשר לשומו אם היה בו כדי אונאה ולכן נ"ל מה שכתבתי:
וכ"כ הריב"ש סי' קס"ג על שנים שקבלו קנין לחלוף ביחד כל מה שבביתם וכל אשר להם ופסק דהקנין בטל ויכולין לחזור דהוי דבר שאינו מסויים וזה שלא כדברי מהרא"י בת"ה סי' שי"א דכתב בכה"ג דמקחן קיים וע"ש:
וע"ל סי' נ"ד מי שנכתב לו שטר על השדה ומכר השדה קודם שהגיע השטר בידו ועי' בי"ד סי' רס"א אי מועיל מנהג שיהא מקנין דבר שלא בא לעולם או בשאר דרכים דלא הוי בר קנייה וע"ש. כתב המרדכי בגיטין פרק האומר ע"ד המקנה לחבירו דמי יין לכשימכור היין הוי דבר שלא בא לעולם. כתב המרדכי ריש י"נ ע"ב דף י"א הא דאין אדם מקנה דבר שלב"ל היינו דוקא כשמכר לו סתם אבל אי אמר כשבא לעולם יהא קנוי לך קנה ויש חולקין וכ"נ שם מסקנת המרדכי אמנם בפרק מי שמת בתשובת מוהר"ם משמע דבכה"ג לא מיקרי דשלב"ל וע"ש:
וכתב בת"ה סי' ש"כ בהג"מ פ' כ"ב מהל' מכירה דבכל דשלב"ל או דבר שאינו ברשותו או כה"ג אי תפיס לא מפקינן מיניה ואפי' לא תפיס אלא כתב ליה שטרא ומסר ליה השטר כמאן דתפיסא דמיא:
ודעת רבי' נסים הביא המרדכי פ' המוכר את הבית וכתב שם דרשב"ם חולק עליו וע"ל סי' רי"א ולקמן סי' רי"ו וכתב בת"ה סי' ש"ך דהואיל והוא פלוגתא דרבוותא אין מוציאין ממונא מספיקא וכתב שם אע"ג דהמוכר דבר שאינו ברשותו אין במכירתו כלום מ"מ אם טרח המוכר וקנה הדבר שמכר צריך לקיים מקחו כי בודאי אדעתא דהכי קנה דליקום בהימנותא וע"ש:
ועיין בתשובת הרא"ש כלל נ"ז סי' א':
וע"ל סימן רי"ב מדין שייר לעצמו ולאחר עמו וכיצד אמרינן דמשייר לעצמו בעין יפה ועי' לקמן סי' שט"ז המשייר דבר לעצמו אם יכול להשכירו לאחר וע"ל:
וכן הוא תשובת מוהר"ם במרדכי פ"ק דמציעא ד' קל"ה ע"ג לענין שמעון שהיה לו בת קטנה וקבל קנין עם ראובן שהיה לו בן קטן לכשיגדל ויהא בן י"ג שנה ישא בתו ואם לא תשאנה יתן לו קנס גדול ומת שמעון קודם שגדל בנו של ראובן ועכשיו בת שמעון ממאנת לישא לבן ראובן ופסק דאע"ג דיכול האדם להתנות בדשלב"ל כגון זו שהבן לא היה ראוי לקדש בשעת קנין כדבר שלב"ל דמי מ"מ יורשי שמעון פטורים מן הקנס דהו"ל אונס כו' וע"ש שהאריך בדין אם יכול להתנות בדשלב"ל. ועוד כתב המרדכי ריש הכותב בשם מוהר"ם על איש הרוצה לקנות בית ומתנה עם אשתו שאם ירצה אח"כ למוכרו לא תוכל למחות בידו ופסק דתנאי קיים דאע"פ שאינו מתנה דשלב"ל מ"מ יוכל לסלק זכותו מדבר שלב"ל וע"ש עוד מדין זה סילוק מדבר שלב"ל גם הרא"ש והר"ן והתוס' שהאריכו שם בזה גם הרא"ש תשובה כלל פ"ז סי' א' ומהרי"ק שורש פ"ט האריכו שם בזה וכבר נתבאר קצת דין סילוק מדלשב"ל בא"ע סי' צ"ב וע"ש כתב בהגהות מרדכי דב"ב ג' אחין שהתנו יחד בקניין על נכסי אחותן שנתן לה בעלה שכל מי שיקבל מתנה מאחותן שיחלקו בשוה ואח"כ נתנה מתנה לאחד מהן אע"ג דאין אדם מקנה דשלב"ל בההיא הנאה דסמכי אהדדי גמר ומקנה עכ"ל וע"ל ר"ס קע"ו בדיני שותפות: