ובתשובות הרא"ש כלל ל"ט סימן ו' שטר מתנה שכתוב בו כתבו וחתמו עלי בכל ל' ותנו ללאה אשתי כו' לאו שטר מתנה הוא דאין נזכר בשטר שהוא נתן כלום ודאי אם היה מטלטלין ונתנן לאחד וצוה ליתן לאשתו זכתה אשתו אבל כשלא נתן כלום ליד העדים לא זכתה כי הוא צוה לעדים ליתן אבל הוא לא נתן וע"ש:

ועיין לעיל סימן י"ג כתבתי כל חילוקי קנין דברים. כ' מהרי"ו סימן קמ"ג הכותב לאשתו בשעת הקנס שיעשה לה כך וכך לכתובה נראה דלא זכתה האשה כל זמן שלא כתב לה ואם צריך לקיים מה שפסק הוא פלוגתא דרבוותא וע"ש ועיין בא"ה סימן נ"א מה שכתבתי מזה עוד כתב שם סימן צ"ה דאם קבל קנין לתת דבר לחבירו הוה קנין דברים אע"פ שכתב לו השיעבוד על נכסיו וע"ש:

ול"נ דבכה"ג אינו נאמן המקבל אפילו בשבועה מאחר שבא לחוב לב"ח וכמו שכתב הרמב"ם בעצמו בפרק א' מהלכות מלוה וכמו שנתבאר לעיל סימן צ"ט מיהו אפשר דבכה"ג נאמן בשבועה מאחר שידע שדבר זה אינו שלו היה מעיקרא לכן נאמן כשבועה שלא קיבלו במתנה מעולם וכמו שכתב רבינו בסמוך לדעת רש"י:

וכתב נ"י דף רכ"א ע"ב מיהו אם באים בעלי חובות מקבל וגובים ממנו נפטר הלה מחובו עכ"ל וע"ש:

ועיין מאלו הדינים במרדכי ריש פרק השולח דף תר"ט ע"א: