Darkhei Moshe, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובמרדכי פ' האומנין ד' קמ"ב ע"ב כ' בשם מוהר"ם דיכול להשכירו אפי' למי שבני ביתו יותר מרובים דהא יכול למלאות ביתו דיורים כו' וכ"כ מהרי"ו בתשובותיו סי' י' אבל במרדכי פרק חזקת ד' רמ"ט ע"א דלא יכול להשכירו לאחר כלל ואם דר בו אחר חייב להעלות שכר למשכיר ואם אין השוכר הראשון רוצה לדור בו צריך ליתן למשכיר כל השכירות ולא יוכל להשכירו לאחרים וה"מ שאין המשכיר מוצא אחרים שישכרו ביתו אבל מוצא אחרים שישכרו אין השובר חייב ליתן לו רק מה שדר בו אבל אם הקדים א' השוכר למשכיר אפי' מוצא המשכיר לאשכוריה לאחרים א"צ להחזיר לו כלום וכשיוצא ממנו השוכר הראשון יוכל המשכיר לאשכוריה למי שירצה ולא יוכל השוכר לומר תהא שאייה כך בלא אנשים דיוכל המשכיר לומר ביתא מיתבי יתיב עכ"ל התשובה וכב"י ס"ס שי"ב על התשובה זו וכל דבריה הם דחוים מלבד מה שכתב לבסוף ולא יכול לומר תהא שאייה כו' עכ"ל וטעמו דס"ל דנקטינן דיוכל להשכירו למי שירצה כדברי הרמב"ם ומוהר"ם וכנ"ל וע"ל סי' ש"ח ולעיל סי' שי"א דעת הרא"ש שמותר לשנות בשכירות במקום שאינו מפסיד למשכיר והוא כדעת הרמב"ם ומוהר"ם אמנם במחלוקת שבין מוהר"ם ורמב"ם אם יכול להשכירו ליותר בני אדם נראה דנקטינן כדברי הרמב"ם משום דכל ספיקא דדינא קרקע בחזקת בעליה עומדת וכמו שנתבאר לעיל סימן שי"ב ושט"ו וכ"פ במרדכי פרק האומנין דף קמ"א ע"ג דלא יוכל להשכירו אלא לדכוותיה ולא לדקשה ממנו וע"ש וכן משמע בתשובת הרשב"א שאכתוב לקמן בסי' זה וע"ל סי' שי"ב כתבתי מדין זה:
ומשמע מדברי מ"מ שלדעת הרמב"ם אפי' נשאר המשכיר עמד בבית השוכר אפ"ה יכול השוכר להשכירו לאחר ואין עליו תרעומת כמו בספינה ועיין בזה למטה בתשובת הרא"ש שנראה שחולק בזה.
נראה דהרמב"ם פליג בזה שהרי כתבתי לעיל דעתו דס"ל דיוכל להשכירו לאחר אפי' אם נשאר המשכיר בבית ואין בזה משום שינוי קבלת דעת לומר לזה יכולתי לקבל לזה איני יכול לקבל ואדרבה לפי דברי ב"י עדיף טפי אם המשכיר נשאר בבית שכתב מ"ש הרמב"ם ויש מי שהורה כו' כתב וז"ל ולא דמי לספינה שיוכל להשכירו לאחרים דהתם נשאר המשכיר בספינה ולא יוכל השוכר השני להזיקו בספינה משא"כ אם לא נשאר המשכיר בבית שיוכל לקלקל לו ביתו שמעינן דיותר מותר להשכירה לאחרים אם נשאר בבית וא"כ הרמב"ם והרא"ש חולקים ומתשובת הרשב"א שאכתוב בסמוך משמע כדברי הרמב"ם דבכל ענין מותר להשכירו לאחר וצ"ע דמשמע מדברי רבינו דאינם חולקים שהרי כתב לשניהם בלא מחלוקת וכתב לדעת רבינו יותר גרוע אם נשאר המשכיר בבית משום דיוכל לומר לזה הייתי יכול לקבל כו' משא"כ אם אין המשכיר נשאר בבית וצריכין אנו לומר לדעת זה דאין ראיה מספינה לכאן דשאני התם דדרך השוכרים ספינה למכור סחורתן בחצי הדרך לאחרים ואדעתא דהכי השכיר לו משא"כ בבית כנ"ל דעת רבי' כדעת הרא"ש והרמב"ם וס"ל דאין חולקים זה על זה ולענין המשכיר או נתן ביתו לאחר ושייר לעצמו בו כח שיוכל לסלק לשוכר כשירצה או שיוכל לדור עם השוכר כתב הרשב"א בתשובה סימן אלף קמ"ה דיכול ליתן או להשכיר כחו לאחר ובלבד שלא יהא בני ביתו מרובין משל משכיר או הנותן וע"ש שהאריך בזה וכ"פ מהרי"ו סי' י' דהמשייר לעצמו כח מותר להשכירו ואפילו למי שבני ביתו מרובים וכתב דאף הרמב"ם דחולק בשכירות אם בני ביתו מרובין מודה בשייר כחו אמנם הר"י בר ששת סי' שנ"ז חולק בזה דאם שייר לעצמו דבר שאינו מסויים כגון דיוכל לסלקו ולא יוכל להשכירו לאחרים אבל אם שייר לעצמו דבר מסויים שלא נכנס בתחלה בכלל השכירות כגון ששייר לעצמו חצי הבית אז יוכל להשכירו או ליתן לאחר אפי' התנה תחילה שלא יוכל לדור בו כי אם הוא וע"ש וע"ל סי' שי"ח ולעיל סי' שי"ב ונראה שה"ה הנותן מתנה לחבירו והמקבל אינו צריך לה יוכל המקבל להעמיד אחר תחתיו דלא גרע מה ששייר כח לעצמו דהא אמרינן לענין אם הנותן בעין יפה נותן דיפה כח המקבל מכח הנותן כמו שנתבאר בדיני מתנה וה"ה בנדון זה וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' אלף נ"ג ומשמע שם דלא אזלינן בזה אחר דעת הנותן לומר שלא נתנו לו ע"מ ליתנו או למכרו או להשכירו לאחר. בסי' שט"ו כתב ב"י שכתב הרשב"א בתשובה על ראובן משכן ביתו לשמעון לי' שנים וכו' ע"ש. בב"י בסי' ר"ז מספר חזה התנופה ראובן שנתן לשמעון חדר בביתו שידור בו וכו' ע"ש:
בנ"י פ' המקבל דף קכ"ה ע"ב כתב בעל העיטור דהמשכיר ביתו לעכו"ם משמתינן ליה עד דמסלק ליה או דמקבל עליו כל אונסא דמתייליד לשכינו עכ"ל: