Darkhei Moshe, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במרדכי פרק האומנין דף קמ"א ע"ג כתב ר"ב דאם לית ליה עבידתא ולשכינו יש לו זה יטול שכרו משכינו והפועל יפעל לו דמ"ש וכתב הר"מ הא דאמרינן דאינו נותן לו מלאכה כבידה מן הראשונה היינו שאינו רוצה להוסיף לו על שכרו הראשון אבל אם רצה להוסיף על שכרו הרשות ביד בע"ה וע"ש:
כתב המרדכי פ' האומנין דף קמ"ב ע"א שליח שהיה נושא אגרת בשכר ומצא תגר וחזר בו נראה דהוי פסידא דפועל בין שהיה לשניהם לידע או שלא לידע ואם היו לבעלים לידע ולא לפועל פסידא דבע"ה ושליח זה אפי' מה שקיבל צריך להחזיר ואפי' מחצי הדרך שהלך לא יטול ולא דמי לשכר חמור ומת בחצי הדרך דהתם אילו בעי למיתי עד הכא אגרא בעו למיתב ליה אבל הכא לא נהנה כלום בשליחותיה עכ"ל וכ"ה תשובה זו בהג"מ דקדושין דף תרס"ד ע"ג אמנם בהגהות שניות דר"מ דף קנ"א ע"ב לא משמע כן.
וע"ל סי' של"ד מדין זה גבי השוכר בית ומת בחצי הזמן בריש הגהמ"ר דקדושין ראובן ששכר שמעון להשתדל כנגדו נגד השר וכן עשה ואח"כ אמר שמחמת יראה עשה שלא יקלקל חובו חייב ליתן לו שכרו ומה שהיה בלבו משום יראה דברים שבלב אינן דברים.