Darkhei Moshe, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכ"ה במשנה פרק שום היתומים וכמו שכתב הטור לקמן סימן ק"ז:
וע"ל סי' צ"ג כתב הראש בתשובה כלל ס"ג סי' ג' אלמנה שמחלה כתובתה ליתומים לאחר שהכריזו הב"ד למכור הקרקע לצורך הכתובה ואח"כ הב"ד מכרו הקרקע והיתומים באים לטורפה שמחלה להן קודם המכירה ופסק דלא מהני כלום דהא אחריות המכירה על היתומים וכ"ש שהן בעצמן לא יפקיעו מן הלוקח עכ"ל ולקמן סוף סי' ק"ד הביא הטור תשובה זו:
אבל רש"י לא ס"ל הכי וע"ש בר"ן אם יורשי אלמנה מוכרין שלא בב"ד:
וכ"כ הר"ן פ' אלמנה:
וע"ל סי' קי"ח תשובת הרא"ש אשה שמכרה לפרוע לב"ח אי מנכין לה מכתובתה:
ולי נראה דבודאי דרוצה דנקט לרבותא קאמר דבאינה רוצה הרי יש לה קרקע ואפשר שתחזור ותעמיד על מאתים אבל עכשיו דנתקיים המקח א"כ לעולם לא יהא לה רק מנה א"ה נתקבלה כתובתה ועיין בטור ח"מ סי' רכ"ו אם אינה רוצה לקיים המקח אם הרשות בידה מאחר שאין אונאה לקרקעות:
וכן הוא בהר"ן דף תקכ"ח ע"ב בפרק אלמנה ניזונית:
יראה דיש לחלק בין אלמנה המוכרת שהנכסים בחזקתה קיימים למכור כשאר שליהח המוכר וכ"כ ב"י שדעת הרמב"ם ג"כ שאלמנה המוכרת לד' אפי' בד' שטרות מכרה קיים וגבי שליח פסק פ"א מהלכות שלוחין כדברי הרי"ף ותמהני על ב"י שדחק עצמו בתירוץ קושיא זו וכתב דאע"ג דהרא"ש לא הכריע מ"מ כתב רבינו כאן דמסקנתו כדברי רב האי מאחר שהביא סברתו באחרונה וכן דרך רבינו בהרבה מקומות לכתוב הסכמת הרא"ש באותה סברא שהביא באחרונה עכ"ל ומ"מ הקושיא במקומה עומדת למה כתב כאן דהרא"ש הסכים לסברא אחת ובח"ה כתב דלא הכריע ולכן נראה מה שכתבתי ותימה על ב"י שלא עלה זה על לבו וגם בדברי הרא"ש שהביא ב"י משמע כמו שכתבתי: