ובמרדכי פרק י"נ ע"ג אחד כתב לחתנו ליקח מכל נכסיו כא' מבניו ושטר מתנה זו כתב בו מהיום ולאחר מיתה הרי הוא כמתנת בריא וזכה בגוף מהיום ובפירות לאחר מיתה ואין כתובת בנין דכרין נגבית ממתנה זו דהא כתובת ב"ד אינו אלא ירושה וזו היא מתנה ומפקעת אותה ועוד דמתנה זו חיילא מהיום ותו לא פקעה ואע"ג דפירות לא גביא מהיום מ"מ לא גביא מב"ד מינייהו ולא מן השבח ק"ו מכתובה דאורייתא דלא גביא מינייהו עכ"ל וע"ל סימן ק' תשובת מוהר"ם שכתב להיפך ומשמע מדברי המרדכי דממתנת ש"מ נגבית כתובת ב"ד וכן הוא ברמב"ם פי"ד דאישות וכ"כ ב"י בשם הרשב"ץ והריב"ש דכתובת ב"ד קודמת למתנת ש"מ וגביא מהן:

וכ"כ המ"מ פ"ט דמציאות:

והרמב"ם פי"ט דאישות כתב כסברת הטור ודלא כבעל העיטור:

כתוב בהגהות אלפסי פרק נערה דף תפ"ט ע"א דאין בכור נוטל פי שנים בכתובת ב"ד אלא רואין כל הנכסים שהניח אביו בשוה ובאלו חולקין כל האחים ביחד ונוטל פי שנים כאחד מהן:

וכן הוא בתשובת הרא"ש כלל ל"ו סימן ז' דראה מעשה הרבה פעמים דגובין כתובת ב"ד וכ"כ ב"י בשם תשובת הרשב"א מיהו כתב לבסוף דאזלינן בזה בתר מנהג וכן הוא בריב"ש סימן ק"ו וע"ש ומימי לא ראיתי ולא שמעתי בזמנים אלו להגבותה ולעיל ריש הסימן כתבתי אם נוהגין במטלטלין: