כתב בתשובת ריב"ש סי' קי"ז עיקר הזמן שתיקנו חכמים בגיטין אינו אלא כמה בחדש וכמה לבריאת עולם אבל כמה בשבוע לא תקנו ולכן אם לא כתב כמה בשבת כשר וע"ל סוף סי' זה מה שכתב רבינו בשם הרמב"ם בדין זה:

וכ"נ מדברי מהרא"י בפסקיו סי' י"ג וע"ש שהאריך בזה גם שם סי' י"ט:

וכתב הר"ר דור כהן בית ד' דלא מיקרי שעת הדחק אלא במקום דא"א בגט אחר וכ"ע במקום שהגדולים חולקין אין לומר כדאי פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק אלא בפסול דרבנן אבל במקום דאיכא פסול דאורייתא לאחר אין לסמוך על המיקל ואפי' בדבר דרבנן אי איפסיקא הילכתא כאחד אין לסמוך על השני אפי' בשעת הדחק ועוד נראה דאין לומר כלל בזמן הזה ראוי לסמוך על זה בשעת הדחק וע"ש:

ונראה מדברי הר"ף דאפילו אם רוצה למוסרה לה ע"י שליח נוהגין להחמיר הואיל ואפשר לכתוב אחר וכן נוהגין האידנא:

כתב ריב"ש סי' ר"ה בגט אחד שכתבו בו וכל שום וחניכה דאית לי ולאבהתאי ולאתראי כל אחד בב' אלפי"ן כתב דכשר כיון שאין הלשון משתנה משום זה והר"ד כהן כתב בתשובה סי' ד' דאף אם הלשון משתנה אם אין לחוש לקלקול הגירושין כמו שכתב לבריאת עלמה בה' שיש לפרש שהוא לשון נערה וע"ש שהאריך בזה וע"ל ריש סימן קכ"ו אצל נוסח הגט דיש מכשירין וע"ש: