Darkhei Moshe, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וא"נ כדבריו בזה כי כבר נתבאר דהראבי"ה ורשב"א פוסלין בשינוי מקום הלידה ועליהם נתכוון מהרי"ק וע"ל ס"ס קכ"ט מדין זה:
וכן נוהגין כמו שתראה בנוסח הגט שכתבתי סי' קכ"ו:
וכתב עוד דאם היתה דרה שם בשעת כתיבה אף ע"ג דבשעת נתינה אינה דרה שם יש להכשירו וע"ש ועיין בהגהות מרדכי דף תרי"ד ע"ב שאם דר בעיר אחת ויצא ממנה וביום לכתו לדור בעיר אחרת מגרש אשתו כותבין העיר שיצא ממנה:
וכתב המרדכי פרק המגרש ע"ג על הגט שבא מארץ הגר והיה נקרא שם העיר בורזיי"ש ואנו קורין בוריי"ש נראה כיון דניכר דמארץ הגר בא ודרך לשונם לדבר בלשון קלילה אין להקפיד וע"ש:
ובסדר גיטין שלנו סי' י"ט כתב דאין לכתוב מדינה אלא כשכל הפלך נקרא ע"ש אותה העיר ובסימן ל"ז כתב דאפילו בכה"ג אין לכתוב מדינה אא"כ השררה של אותו מלכות דר שם ונבחר באותה העיר על המדינה:
ועיין בתשובת מהר"ם פדווא סי' י"ב אם דילג לכתוב מתא הגט כשר:
ובסדר גיטין כתב בסימן י"ט דבמקום דנוהגין לכתוב מדינה כותבין מדינה פלונית דיתבא על נהר כו' כדי שמלת דיתבא יהא קאי על שם המדינה ולא נטעה לומר דכל המדינה יושבת על הנהר ובמקום שכותבין מתא כותבין פלוני מתא לומר שהעיר יושבת על הנהר עכ"ל:
ומיהו משמע מדברי מהרא"י סי' ט' דא"צ לכתוב ב' שמות העיר אלא כשכותבין שם הדירה אבל במקום דאין כותבין רק מקום העמידה אין לחוש ואין נוהגין כדבריו:
וזהו דלא כתשובת מוהר"ם פדווא סי' ה' דכתב דא"צ לכתוב ב' השמות של הנהר:
וכ"כ בנימין זאב סי' י"ח:
וכתב בסדר גיטין במקום דנהגו שלא לכתוב מי מעינות אין לכותבן שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים:
ובמרדכי פרק המגרש ע"ג על נהר שכתבו על נהר יי"ר והיו רגילין לכתוב על נהר קיי"ר כיון שאין שום אות במקום לע"ז שתהיה יו"ד במקום קו"ף וע"ש:
וכבר כתבתי דברי הפוסקים בזה ותשובת מהרי"ל דלעיל שלא כדברי מהרי"ק:
נראה דלדידן דלא כותבים כל שום וחניכה בשמות הבעל והאשה ה"ה בשמות מקומות אלא כותבין דמתקריא או מתקרית פלונית וכן נוהגין כמו שיתבאר בנוסח הגט שכתבתי סי' קכ"ז:
וסיים שם ולכן יש לכתוב רוטנבורק שטראסבורק וכדומה בק' לבסוף כדרך שמדברים האשכנזים שלשונם שנון וצח יותר מל' גלחות שכותבין בג' ובסי' רצ"א שם שכותבין על עיר רעדי"ש שכותבין אותו כך בגט אע"פ שבלשון עכו"ם נקרא הרעדי"ש דהכל אחד הוא אלא שהאשכנזים מקצרים הל' ומשמע הא בלא"ה יש לכתוב ב' השמות וכן נוהגין כמו שתראה בנוסח הגט שבתבתי לעיל וצ"ע שם סי' קמ"ב דכותבין בשמות עיירות הקצרים אלף לבסוף אע"פ שאינו נקרא כגון בזל"א ויצא כו' וע"ש שהאריך באלו הדברים מצאתי כתוב בתיקון ישן עיר שנשתקע ממנה שמה הראשון א"צ לכתוב בה רק שמה השני ואם כתב בגט שם המדינה ולא שם העיר או אפילו שכתב שתיהן הגט פסול עכ"ל ואין נ"ל לפסול בשכתב שתיהן בהגהות אלפסי דף ת"ד פרק המגרש מי שדר באנטוכיא לא יכתוב פלוני אנטוכיא שזה משמע שנולד שם רק אנא ממתא אנטוכיא כו' וכ"כ ב"י בשם תשובת הר"ן והאריך בזה:
וכבר נתבאר שאין אנו כותבין רק מקום העמידה:
ונ"ל דמהאי חששא נשתרבב המנהג לכתוב ב' נהרות בגט דתו ליכא למיחש דמתרמי כולי האי שיהא עיר אחרת עם ב' שמות דנהרות נקראים כן מיהו במקום דליכא ב' נהרות ואיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש כתב בנימין זאב סי' ק"ה מעשה שכתבו בגט בעיר אר"ט והיו רגילין לכתוב מתא קריינא דיתבא על נהר אר"ט והכשירוהו משום דרגילי אינשי למיקרי העיר אר"ט וע"ש. מצאתי בתיקון ישן היכא דאיכא מים חמין צריך לכתוב על מי מעיינות חמין וע"ל סי' קכ"ט בדין נהר אם כותבין תוך עיבורה של עיר כאילו נכתבה בעיר: