במרדכי פרק מי שאחזו דף תרי"ז ע"ג כתב בשם תשובות מוהר"ם שמצריך שיהא גט קיים בשעת מיתת הבעל ותשובת מוהר"ם איתא בתשובת מיימוני סוף הלכות אישות סימן ל' וע"ש שהאריך בדינים אלו וכתב דאם לא היה הגט קיים בשעת מיתה תצא וכ"כ בסדר גיטין וע"ל ס"מ קמ"ג דהרבה פוסקים חולקים וס"ל דכל שאומר מעכשיו אפי' אם נאבד או נשרף הגט כשר וע"ש:

ובמרדכי ס"פ מי שאחזו ע"ד כתב שיאמר ואם מתי יהא גט מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם וכו' וכתב ר"י שאם נתנו ע"מ שאם ימות ופי' שתנאי זה יהא כתנאי בני גד ובני ראובן כו' יכול להיות שמועיל בלא כפילת התנאי עכ"ל ע"ל בסדר הגט דלשון אם מתי הוא דוקא:

וכן הוא במ"מ פ"ט דגירושין ובתשובת מיימוני מה' אישות סי' ל' דבזה"ו אין לסמוך על אומדנא אם מת מחולי ראשון כי אין אנו בקיאין בזה"ז וע"ש שהאריך בדין זה:

וכתב עוד סברות אחרות בזה:

והמרדכי כתב פרק מי שאחזו דף תרי"ג ע"ג בשם ר"י מפרי"ש שהיה רגיל לגרש בגט ש"מ בלא שום תנאי לאפוקי נפשיה בלי שום פסיקה וגמגום והיה מזקיקם לקבל בחרם הקהילות לישא זא"ז שיעמוד מיד או לקיים ולהבטיח במשכנות לישא זה את זה עכ"ל וכן הוא בסדר גיטין שלנו מיהו אם המגרש כהן אסור לעשות בכה"ג ויש לגרש על תנאי ואז מותרת לבעלה הכהן כשלא נתקיים התנאי כמו שנתבאר לעיל ריש סי' קמ"ז ובסימן צ"ז כתב בסדר גיטין בשם התשב"ץ דיש לחוש מפני טירוף הדעת של חולי אם יגרש סתמא ואחרי שרוב הפוסקים לא החמירו כדברי רבינו יחיאל מפרי"ש אין לנו אלא דבריהם עכ"ל. כ"ע המרדכי דף תרי"ו ע"ד גט ש"מ אין מדקדקין בו ואם מת אינה צריכה להתאבל עליו עכ"ל:

ועיין בתשובת הרא"ש כלל מ"ו סימן א' על גט ש"מ שהיו מערערין עליו לומר שהיה נכתב בו תנאי אם הוי גט בב"י סימן קנ"ד ש"מ שנתן גט לאשתו על תנאי אם ימות ומת י"א שאין לאשתו ליגע בו ואפי' לבכות עליו ולא לצאת אחר מטתו כי אמרינן שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט ונראה שאין ממש בדבריהם וע"ז וכיוצא בזה נאמר כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהן עכ"ל: