Darkhei Moshe, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובסוף כל הגט הניח הדבר בספק כתב הר"ן פ' מי שאחזו דף תקצ"א ע"א די"א דלא בעינן תנאי כפול ולא הן ללאו בגיטין וקידושין:
וכ"ה במרדכי פ' מי שאחזו ע"א דף תרי"ד כתבו הגהות מרדכי דכתובות דף תקמ"ט ע"ב דוקא דבר התלוי במעשה צריך שיתקיים התנאי אבל דבר התלוי בדיבור לא אלים כולי האי שיתקיים אם לא יתקיים התנאי עכ"ל:
וכתב הר"ן פרק מי שאחזו ע"א דף תקצ"א דאם אומר לאו קודם להן וחזר אח"כ ואמר לאו הוי תנאי מעליא כתבו הגהות מיימון פ"ו דאישות אומר ר"י אם אדם אומר סתם שיהא תנאי זה כתנאי ב"ג וב"ר יכול להיות שמועיל בלא כפילת התנאי ובח"מ סי' רמ"א כתב בתשובת הרא"ש דבכה"ג הוי תנאי מעליא:
וכ"כ הר"ן פ' מי שאחזו ע"ב דף תקצ"א ועיין בח"מ סי' מ"ח תשובת הרא"ש מזו:
וכ"כ בפ' האיש מקדש ע"א ד' תרמ"ד:
עיין בהר"ן פ' האיש מקדש דף תרמ"ג ודף תרצ"א ובמרדכי פ' מי שאחזו שהאריכו שם בדיני תנאי וכתבו התוספות והביאם המרדכי ריש מי שאחזו והאשר"י פרק י"נ דלגבי ממון לפעמים סגי בגלוי דעת אף בלא תנאי ולפעמים אף גלוי מילתא לא צריך וע"ש כיצד וכ"ה בהגהות מיימון פ"ו דאישות ועיין בזו בח"ה סימן ר"ז ולקמן סימן קמ"ד כל דיני תנאי:
כתב המרדכי ריש הכותב הא דמתנה על מ"ש בתורה בדבר שבממון תנאו קיים היינו דוקא שאמרו בדרך תנאי אבל אם רוצה להפקיע תנאו בטל וע"ש ובע"א דף תק"ן בהגהות שם דהא דתקון רבנן הוי כמו שכתוב בתורה:
וכ"פ הפוסקים דלא כהמרדכי שכתב פ' השוכר את הפועלים דאף בעונה תנאי קיים דאשה יכולה למחול על העונה וע"ל סי' קי"ח מדין המתנה על מ"ש בתורה:
ועיין לקמן סי' מ':
ועיין בדבריהם שהאריכו בדינים אלו וכתבו שיטות אחרות בזו:
וכתב בתשובת ריב"ש סי' י"ד וקצ"ג דאם היה האב חוץ למקומו במקום אחר ושמע שם ולא מיחה וכשבא לביתו מיחה לא הוי מקודשת דמאי אהני ליה אם היה מוחה במקום אחר לפיכך שתיקה דלשם לאו כלום הוא אא"כ נתרצה בעיר וע"ש שהאריך:
וכן הוא מבואר בדברי הרא"ש דס"ל דע"מ שירצה ר"ל ע"מ שישתוק ולכן אני תמה על דברי ב"י דכתב דשיטת רבינו אינו כשיטת הרא"ש:
ובהגהת אלפסי ע"א דף תרמ"ג פ"ב דקדושין הרי את מקודשת בדינר של כסף ונמצא זהב אינה מקודשת שיש אשה שצריכה כסף בשעת קידושין אבל אמר דינר זה אחד ונמצא שנים הוי מקודשת דאחד בכלל שנים עכ"ל וע"ל סי' ל"א מדין המקדש בטבעת כסף ונמצא זהב או להיפך:
וכתב המרדכי ריש מי שאחזו ע"ד דף תרי"ג דאין חילוק בין אומר בשעת התנאי מעכשיו או לא אמר מעכשיו:
כתב הר"ן פ' האומר ע"א דף תרמ"ט בשם הרמב"ן ז"ל היכא דלא ידענו אם קיים הבעל התנאי או לא כל תנאים שהוא מתנה עמה שהם תנאים שלו בלבד כגון שאומר ע"מ שאלך למקום פלוני אם אמר עשיתי והיא אינה יודעת הוא נאמן וא"צ עדים ואם אמר לא קיימתי התנאי נאמן וכל תנאי שהוא תנאי שלה היא נאמנת כל זמן שאינו מכחישה וכל תנאי שבינו לבינה כגון שאתן לך מאתים או תתן לי מאתים כלל גדול המע"ה לפיכך בקדושין היא נאמנת ובגירושין הוא נאמן לאוסרה עכ"ל הרמב"ן ונחלקו עליו האחרונים בכל תנאי שהוא בקום עשה אעפ"י שתלוי בו לבד אינו בדין שתהא מקודשת עד שיביא ראיה שקיים תנאו ומיהו בתנאי שהוא בשב וא"ת כל אחד נאמן כשאין חבירו מכחישו אבל במכחישו לא חיישינן שמא בטלו עכ"ל. וכ"כ ר' ירוחם בשם הרמ"ה כדברי הרמב"ן וכתב עוד הר"ן שם אע"ג דבטל התנאי והוי קדושין מ"מ התנאי הוי כמלוה עליו וצריך לשלם אחר כך כגון אם אמר ע"מ שאתן לך ר' זוז תוך זמן זה וכנסה סתם הוי קדושין והמעות צריך לשלם לה כחוב בעלמא ומיהו אם אמר נתתי נאמן אפי' תוך הזמן ואחרים אומרים דתוך הזמן אינו נאמן עכ"ל. כתב הרשב"א סי' תתקע"ו בהתנו שאם לא יהא לאשה ולד של קיימא שיחזור הנדוניא ופסק דהואיל וכבר זכה הבעל אלא שהתנו שאם לא יהא לאשה ולד אזי יחזור על יורשי האשה להביא ראיה שלא היה ולד ואם התנה שהנכסים יהיה של האשה אא"כ יהא לה ולד של קיימא אזי הנכסים בחזקת האשה ועל יורשי הבעל להביא ראיה וע"ש וכתב עוד בתשובה סי' תתקי"ט שאם התנה שכ"ז שירצה יקיים המתנה זו ע"מ שיאמר אין משמע וכן בכל תנאי וע"ש עוד האומר לחבירו הרי לך אלף זוז כ"ז שלא ארצה ליטלם ונפטר ולא נטלן אם יורשין יכולין ליטלן וע"ש וכתבתי דינים אלו כאן שנוכל ללמוד מהן לענין קדושין: