Darkhei Moshe, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב בספר הכלבו דנהגו לומר אחר עלותו של כהן או ישראל שעולה במקום כהן ברוך שנתן תורה כו' עד מגן הוא לכל החוסים בו כי יש בו מ' תיבו' כנגד מ' יום שעמד משה בהר ועיין בי"ד סי' ב"ח אם קראו ראובן לס"ת ועלה שמעון מה דינו. [וע"ל סי' רפ"ב אי קטן עולה למנין הקרואים ואי קורין עבד כנעני לס"ת ולקמן סי' קמ"א יתבאר אי סומא עולה לקרות בס"ת ועיין בא"ע סי' ג' אי מאמינים לאדם שאומר שהוא כהן לקרותו ראשון לס"ת]:
כתוב בא"ז ואם עבר שבת ולא קראו הפרשה הראויה לאותו שבת יקראוהו לאותו שבת הבאה עם הפרשה הראויה לאותו שבת ואל יבטלוהו. וא"א בזה עבר זמנו בטל קרבנו עכ"ל:
וכתבו התוס' פ' הניזקין ובמרדכי דף תרי"א ע"ד בשם ר"ת דבזמן הזה דאין אנו עוסקים במלאכה גם בב' ובה' שכיחי רבים ואסור לו למחול וכן הוא בא"ז (וכתב עוד שם במרדכי בשם תשובת מהר"ם דבב"ה אין לו למחול ע"כ אבל בסעודה יכול למחול לפתוח אחר בפניו. וכתב במרדכי פרק בני העיר דבסעודה חכם יכול לברך קודם כהן הפחות ממנו אע"פ שהכהן נמי הוא ת"ח אבל אם רוצה לכבדו מעליותא הוא כיון שאין הכהן ע"ה ומש"כ עוד שם אם הכהן ע"ה מה דינו מבואר בב"י סי' ר"א):
וכן הוא בתשובת בר ששת סי' ר"ד ובאבודרהם כתב בשם רבינו סעדיה כו' ע"ש עד לא יעלה עכ"ל. ובמהרי"ל דנוהגים לקרות ע"ה לס"ת אע"פ שאינו יודע לקרות כלל עם ש"ץ ולקמן סי' קמ"א יתבאר לך דלא נראין דברי מהרי"ל:
משמע עוד מדבריו דבעינן שכל הכהנים אף שמחוץ לעיר הם כפופים לו:
וכ"כ באגור דבאשכנז נוהגים שלא לקרות לוי כלל ומשמע מדברי הרמב"ם דדוקא אחר ישראל לא יקרא הלוי כדי שלא יאמרו הישראל שקרא לפניו הוא כהן אבל לראשון יכול הלוי לקרות דלא גרע משאר ישראל. וכן משמע בהר"ן פרק אחרון דמגילה דף שס"ג ע"ב וכ"כ מהרי"ל דלוי יכול לקרות לראשון אף לפירוש הראשון של רש"י והא ואמר לא יקרא ללוי כלל היינו במקום לוי דהיינו לשני וכ"כ ב"י דמצא כתוב דלכל הפירושים יכול לוי לקרות ראשון וכן הוא בתא"ו נ"ב ח"ג דדוקא לשני לא יקרא אבל לשלישי ורביעי יקרא אך צ"ע בהגהות מרדכי דגיטין דף תרי"ז ע"ב לא משמע כן דמשמע שם דאף ללשון אחרון לא יקרא לשני מכלל דללשון ראשון אף לראשון ולשלישי לא יקרא וכ"מ במרדכי ס"פ הניזקין ע"א דף תרי"ב וראיתי מעשה בחתן שהיה לוי ולא היה כהן בב"ה וקרא ראשון ואפשר דחתן שאני וכמ"ש ב"י בשם שבולי לקט ששאלו מרב יהודה גאון מהו שיקרא לוי חתן ג' בין במקום שיש שם כהן בין במקום שאין שם כהן והשיב כיון דחזינן דכל יומי לא קרא שלישי והשתא קרי מינכרא מילתא דמשום חתנות הוא ומותר עכ"ל:
וכ"כ הכלבו וכ"כ בנימין זאב סי' קס"ח בשם התניא כשקורא לוי במקום ישראל יאמר יעמוד פלוני הלוי ובאגור כתב בשם מהר"י ווייל דלא יקרא כהן ולוי להיות ממנין ז' אבל לאחר ז' חוזר וקורא כהן אחר וכן הוא במרדכי פ' הניזקין ד' תרי"ב ע"א דכהן או לוי רשאים לקנות חתן תורה או חתן בראשית משום דכבר קראו ה' כמשפט היום. וכ"כ ב"י בשם ר"י:
ובמרדכי שם כ' עוד דאין לקבוע חובה לקרות פלוני להכהן אלא שנהגו כן לקרות בשם הקרואים משום דילמא אתי לאינצויי מ"מ אינו חובה להזכירו אפי' שמו א"צ להזכיר אלא מרמז לו שיעלה עכ"ל וכ"כ א"ז דאינו אלא מנהג מה שקורין פלוני כהן ובימי תלמוד לא היו נוהגין כן:
בהגהות דגיטין דף תרי"ג ע"ב מי שמשתמש בכהן אפי' בזמן הזה מעל חוץ מאם מחל הכהן על כבודו והביא שם מעשה בזו. עוד במרדכי פ' נגמר הדין כהן שיש לו בת שהמירה או זינתה שוב א"צ לקדשו אבל רשות הוא עכ"ל:
ובהגהות אשר"י פ"ק דברכות משם א"ז כתב ז"ל וחולי שיכול לכוין יבואו עשרה ויתפללו עמו ואם הוא אדם חשוב בעירו מביאים לו תורה בביתו ויקראו אותן י' שמתפללין עמו עכ"ל הג"ה ראיתי בפ"ק דברכות ובא"ז עצמו ומשמע דלאדם חשוב אע"פ שאינו חולה וכן לחולה בלא אדם חשוב שרי גם במרדכי דאוסר משמע קצת דבאדם חשוב יש להתיר וכתב מהר"ם פדווא בתשובה סי' פ"ה הא דאסור היינו להביאה בשעת הקריאה לבד אבל להכין לו יום או יומים ארון או תיבה בביתו שפיר דמי: