כתב א"ז מנהג הקהילות להשים מס על הקהל לצורך החיטים ליתן בפסח לעניים כדאמרינן פ"ק דב"ב בירוש' לחיטים דפסחא י"ב חדש בין לישא בין ליתן פי' אם שהה בעיר והוא עשיר צריך ליתן ואם הוא עני נותנים לו עכ"ל:

והמנהג פשוט דלא להתענות ולהספיד בכל ניסן וכתב במנהגים שלנו וא"א צידוק הדין בכל ניסן כי כל מקום שא"א צו"ץ ותהינה א"א צ"ה ועיין בי"ד סימן ת"א וכתב עו"ש ובע"פ א"א מזמוד לתודה וכ"ש בח"ה אמרינן בפרק לולב וערבה (סוכה מה.) כל העושה איסור לחג באכילה ושתייה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח פירש"י איסור לחג אגודה לחג באכילה ושתייה שקורא לחג עונג במאכל ומשתה. וי"א יום שלאדר החג עכ"ל:

ואין המנהג כדבריו אלא אין מתעגין בו כלל אפילו יום שמת בו אב או אם אבל תענית חלום מתענין דלא עדיף משבת וי"ט:

וכתב מהרי"ו הנהגתי שלא להתענות בח"ב במרחשוון עד י"ז בו דהוא רביעה ראשונה ובן איתא בכפר אבי"ה וכן ראיתי במהרי"ל עכ"ל ונ"ל דראבי"ה אזיל לטעמיה דפירש דטעמא משום הגשמים אבל לטעם שכתב הטור אין לחוש מתי מתענה וכן נוהגין דאין אנו ממתינים וע"ל סי' תקע"א ברית מילה שחל באלו התענייות אין מתענין: