וכתב הר"ן אבל מדבר שריחו רע אסור לעשות ממנו הדפנות כמו שאין מסככין בו ונ"ל דה"ה דבר שנתייבש תוך ז' ולא ישאר עוד שיעור מחיצות דפסול כמו גבי סכך כמש"ל סימן תרכ"ט ומ"ש דכל הדברים הפסולים אינן פסולים אלא לסכך כך משמע פ"ב דסוכה וכ"כ הפוסקים סתמא אבל א"ז כתב דהיינו דווקא דברים הפוסלים מדרבנן אבל דברים הפוסלים מדאורייתא כגון דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ פסול אף לדפנות וכן מייתי לה התם מירושלמי:

וכ"כ הג"מ פ"ד (וע"ל סימן שפ"ב איזה מקרי צ"ה):

וכ"כ הכלבו וכתב עוד בשם הר"ף דנהגו העולם לעשות מחיצות שלימות לפי שאין הכל בקיאין בדין פרוץ כעומד עכ"ל וכ"כ מהרי"ל כשאין לו דופן כל צרכו עדיף טפי לעשות ג' מחיצות שלימות מד' שאינן שלימות וכתב עוד דצ"ה של סוכה יעשה עגול למעלה כזה ונראה דלנוי בעלמא קאמר דבלא"ה נמי מיקרי צורת הפתח.

וכלבו כתב וטוב לעשות מחיצות שעומד מרובה להוציא נפשו מפלוגתא עכ"ל:

כתב מהרי"ל אל יתלה בסוכות יריעות של שעטנז אא"כ הן גבוהין שלא יוכל ליגע בהן וכ"כ האגודה פ"ק דסוכה.

וכ"כ הראב"ד בהשגות: