ואין נוהגין כן אלא משרטטין כולה כמו ס"ת וכן מוכרח בגמרא דקאמר דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שירטוט כאמיתה של תורה ונחלקו המפרשים בפי' אמיתה של תורה אם ר"ל ס"ת או מזוזה ולמדו משם שצריכה לשרטט בכל השיטות כמוזכר בתוס' ואשיר"י ומרדכי וא"כ מגילת צריכה שירטוט בכל השיטות ולכן יש לתמוה על דברי ב"י שכתב דברי א"ח סתם בלא מחלוקת והוא דבר שכל העולם חולק עליו:

וכתב הר"ן פ"ק דמגילה דף שי"ג ע"א דאסור לכותבה שלא מן הכתב ואם כתבה שלא מן הכתב אינו יוצא בה אלא בשעת הדחק ועוד האריך בדין תיקוני המגילה וכתב מהרי"ל ושכותבה צריך להוציא כל תיבה מפיו קורם שיכתבנה כמו בס"ת וכתב בהג"א שאין לנקוד במגילה כלום אפי' סוף הפסוקים:

וכ"ה בהג"מ פ"ב:

וכתב בהג"מ פ"ב דמגילה דכל פרשיות של מגילה יעשה סתומות וכתב מהרא"י בפסקיו סי' ע"ב דאם עשה פרשיותיה פתוחות פסול למ"ד דיש לה דין ס"ת אמנם בא"ז כתב דמקצת פרשיותיה ראוים להיות פתוחות והאריך שם איזה פרשה תהיה פתוחה ואיזה תהיה סתומה אמנם נהגו כדברי הגה"מ לכן לא כתבתי דברי א"ז:

ובהגה"מ פ"ה דמגילה דאין לפסול מגילה משום חסירות ויתרות דבהדיא אמרינן דאפי' השמיט הסופר תיבות וקראן על פה יצא וכ"כ א"ז מיהו מנה שם כל החסירות והיתרות הראויין לכתוב לכתחלה גם איזה אות קרי ולא כתיב כתיב ולא קרי ואיזה אות גדולה או קטנה וע"ש וכ"ה במסורת:

ובהגהות מהרא"ם כתב שכן יש להיות הגירסא בספרי רבינו ושכן דעת הסמ"ג והגה"מ והמנהג בין האשכנזים שלא לעשות עמוד כלל וכ"כ במהרי"ל וכ"נ:

וכן נוהגין:

ובמהרי"ל שכן היה נוהג כשקרא המגילה:

כ' בא"ז פרשנדתא א' קטנה פרמשתא א' גדולה עוד האריך שם בכל חסירות ויתרות הראויין להיות במגילה ובמקצת אין נוהגין כדבריו לכן לא כתבתי וע"ש:

וכתב בהג"מ פ"ב בשם ר' שמחה שטוב יותר לתפור בפשתן בין חוטי הגידים אלו מלהניח בלא תפירה בינתיים וכ"כ הכלבו ועכשיו נהגו לתפור כולה בגידים כתב בתא"ו נ"י ח"א במסכת סופרים צריך שתהא התפירה חוץ לכתב ולא מבפנים עכ"ל: