לשארו הקרוב אליו ממשפחתו, ואין משפחה קרויה כו'. אע"ג דהרבה פעמים כתיב למשפחותם לבית אבותם, מ"מ כאן לענין ירושה דהוה בת כמו בן אם אין בן ממילא הושוו זכרים לנקבות והו"א דהאם קרויה נמי משפחה לענין זה קמ"ל:

כאשר נאסף אהרן אחיך כו' על אשר לא קדשתם הא אם קדשתם כו'. פסוק זה הוא סוף האזינו ופירש רש"י פירושו כדי להבין הדיוק מה היה באם היו מקדשים דהיינו שלא הגיע זמנכם כו', ואע"ג דיש לידע גם כאן במ"ש להקדישני במים לעיניהם מ"מ דוקא שם דהיה זמנו של משה למות שייך לומר כן משא"כ כאן דאע"ג דלא הקדישו אין זמנם למות תיכף כמ"ש הרמב"ן, דעל העתיד אמר הקב"ה עלה הר העברים דאינו מצוה מיד אלא בעבור שאמר, לאלה תחלק הארץ, הודיעו שאתה לא תחלק, כי אתה תעלה להר העברים כו', ולא כתבו התורה פה רק להסמיכו לפרשה דלעיל כמ"ש רש"י לפני זה, ואמר רש"י שגם כאן מורה על מה שיאמר שם מה גרם חטא זה:

לא הגיע זמנכם להפטר. הרבה מקשים הא פירש"י ריש וילך היום מלאו ימי ושנותי כו' וכאן אמר שקודם זמנם מתו, ונראה לתרץ דודאי היה חי מנין השנים שהוקצבו לו אלא דרך הצדיקים, לבקש שיתן להם הש"י יותר על הקצבה כדי לקיים עוד מצות כמו שאמר משה אעברה נא כו' כמבואר בפסוק יראת ה' תוסיף ימים, ולולא חטא זה היתה תפלת משה מקובלת והיה חי יותר מקצבתו אלא שחטא זה ביטל התוספת, ע"כ אמר כאן זמנכם, ולא אמר זמן אלא דהזמן הקצוב הגיע אלא מה שאתם מבקשים תוספת לא הגיע:

הם מי מריבת קדש כו', ד"א הם שהמרו כו', פירוש ועוד הרבה דברי כעס נעשו במים אלו מלבד דבר הנזכר כאן. והך מי ים סוף הוא ט"ס וצ"ל ברפידים וכן מצאתי:

לאמר, אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם כו'. נראה דהוא ע"פ מה דאמרינן אין משיבין על הקלקלה (מגילה דף ט"ו) וכאן יש קלקלה, מחמת מיתת משה ויהיה אחר תחתיו והו"א שלא ישיב לו הקב"ה כלום ע"כ ביקש משה שישיב לו ולא איכפת ליה:

וסמכת את ידך עליו כו'. שלא יאמרו עליו לא, היה לו להרים ראש בימי משה. תימה ויאמרו ומה בכך והלא כן הוא ראוי שלא ירים התלמיד ראש כל זמן שרבו חי. וי"ל דיהושע הגיע זמן גדולתו אפילו בעוד משה חי כדאיתא בפרשת וזאת הברכה, ויאמרו שאינו כדאי להיות מנהיג כיון שכבר נתמנה בימי משה ולא הנהיג: