שפוך חמתך. מה שנתקן לומר אלו הפסוקים קודם לא לנו. יען כי קבלה בידינו שבגמר הגאולה שלמה תהיה מלחמת גוג ומגוג על ישראל ועל המשיח. ומגמת מלחמתם תהיה על ה׳ ועל משיחו כי הם ירצו במלחמתם להראות ולפרסם בעולם כפירתם באחדות הבורא ובהנהגתו העולם בהשגחה פרטית. כמו שכתוב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה׳ ועל משיחו. על ה׳ ממש. כי כלם יהיו מן האומות העובדים לאלילים ולמזרי השמים הכופרים במציאת השם יתברך ובפרט בהשגחה הפרטית. ורז״ל פרשו על לא לנו שמוסב על מלחמת גוג ומגוג שיעשה הקב״ה כליה בהם בעבור שם כבודו המחולל ביניהם. ורק אחרי מפלתן אז תגמר הגאולה בשלימות והיה ה׳ למלך על כל הארץ. וגם אמרו רז״ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה וכו׳. וע״כ אנו מתפללים בלילה הזה לא לנו על מפלתן כיון שבו נפתחו שערי הגאולה לישראל ובו עת רצון לגאולה העתידה לבוא ב״ב. ולפיכך מתחילין לומר תחלה שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך וגו׳ כדי שיהיה קאי עליו לא לנו ה׳ לא לנו. כי כך כתיב אצל גוג ומגוג בנבואת יחזקאל והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל וגו׳ תעלה חמתי באפי ובקנאתי באש עברתי דברתי וגו׳. ועפי״ז יתפרש ג״כ כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. שזאת נתינת טעם להעלות עליהם שפיכת החמה והזעם והחרון אף. שאינם כדאי להנצל כיון שע״י כפירת האויב במציאות השם יתברך ובהשגחתו הפרטית אכל אז האויב את יעקב בעת החרבן ולא הסתפק עצמו בזה רק שעוד ואת נוהו השמו. נוהו של הקב״ה שאמרו ערו ערו עד היסוד בה. כי מגמתם במלחמתם עם ישראל היה כדי לבזות למי שהשכין את כבודו בבית המקדש. לכפור במציאתו ומכל שכן בהשגחתו. וכמוהם גם קבוץ האומות שבמלחמת גוג ומגוג למה יאמרו אלו הגוים איה נא אלהיהם. ולזאת לשמך תן כבוד ושפך עליהם זעמך וגו׳. הרי שאלו הפסוקים של שפך חמתך הם כמבוא והקדמה ללא לנו ומקושרים אלו באלו. וזה ברור ונכון: