Divrei Negidim on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
צאן. וכן בסוף המזמור מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. וכן ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים כפל הלשון. ופירוש מה שאמר כפל ישראל ובית יעקב יתבאר בכונה מיוחדת. בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז. כל השבח הזה כפול. היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. וכן הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור. וכן ההרים רקדו כאילים גבעות כבני כי תדע שהיו מצרים גוברים על ישראל מצד צורתם. שעליה נקראו בשם ישראל מלשון כי שרית. וגם גוברים עליהם בצד אשר הם עם במדרגת החומר. שעליה נקראו בשם יעקב מלשון עקב. כי אשר היו ישראל עבדים למצרים זהו דבר אחד. ומה שהיו מוסיפין עליהם ענוי זה ענין שני. העבדות מה שהיו תחת רשותם לעבוד אצלם בא להם מצד החמרי שהחומר הוא העבד. ומצד הצורה ר״ל ממה שהיו עם ישראל עם אלהי אברהם מזה בא להם הענוי של מצרים. כי הצורות גוברות זו על זו ומתנגדות זו לזו. ולכך נאמר לאברהם בברית בין הבתרים ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו׳ ועבדום וענו אותם. הזכיר שני דברים עבודה ועוני. עבודה מצד ענין החומר וענוי מצד ענין הצורה שהיו מצרים גוברים עליהם. וכנגד אלו שני דברים אמר הכתוב בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז שיצאו ישראל ממצרים בשני חלקיהם בשם יעקב ובשם ישראל. וכאשר יצאו ממצרים אז נעשה ישראל להקב״ה לעם. למען היות יהודה שהוא ראש ונשיא לישראל לקדשו. כי מאחר שהובחר שבט יהודה למלכים הנה הוא לקדשו למשוח ממנו מלכים בשמן קדש. והקדושה הזאת מורה על קדושה אלהית. ואמר לשון נקבה היתה יהודה. ר״ל שהיתה יהודה לשמו יתברך כאשה שהיא מקודשת לבעלה כך היתה יהודה מקודשת לשמו. שקדושתו של יהודה שמקבל הקדושה מן הש״י כמו הנקבה שמקבלת הקדושה מן הבעל. ישראל ממשלותיו. שממשלתו של הקב״ה על ישראל. כי נקרא אלהי ישראל בפרט. ומאחר שהיתה היציאה הזאת בדרך שינוי מן מנהגו של עולם. וכל הדברים הנעשים שלא במנהגו של עולם הם יותר במדרגה ובמעלה מן הדברים אשר נעשו במנהגו של עולם. לכך נזכרים כל אלו הדברים כפולים. להורות מדרגה על מדרגה שהיתה היציאה למעלה במדרגה מן מנהגו של עולם. והבן זה:
ומה שאמר הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור אע״ג שלא היו ישראל אצל הירדן. פירשו רז״ל כיון שלקה גברתה שהוא הים שפחתה לקה עמה. ודבר זה נתבאר למעלה אצל ויבקעו המים. ויבקע הים לא נאמר אלא ויבקעו המים. וזה שאמר הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור. ומה שזכר ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן יותר ממה שזכר שאר הנמצאים. בא לומר שלא היתה היציאה בענין טבעי רק הכל יוצא מן הטבע. והיה פועל הקב״ה נסים ונפלאות אף באלו הנמצאים הרחוקים מן קדושתו יתברך כמו הים והירדן שנוטים לענין החומר והם רחוקים מן הצורה. הים מצד שהמים הם בלתי צורה. כי המים אין להם שלימות. וכן ההרים בעלי חומר גם אין להם יחוס אל הש״י בעבור קדושתו של הקב״ה שהוא נבדל מן החמרי. ומה שאמר מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. פי׳ מלפני האדון הבורא ית׳ תחיל הארץ. כי מאחר שהוא אדון אין משותף יחד האדון עם זה שהוא אדון לו. ולפיכך הארץ אין עמידה לה עם מדרגת האדון שלה. ואמר עוד מלפני אלוה יעקב שהוא קדוש נבדל מן החומרי. כמו שאמר והקדישו את קדוש יעקב. ולפיכך הזכיר אלהי יעקב לפי שנקרא אלוה יעקב על שם הקדושה. והבן זה מאד:
ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. כלומר מפני קדושתו הופך הצור החזק אל אגם לעשות ממנו אגם מים. שהוא דבר נמס כמו המים. וכל זה מפני שלא יוכלו הנמצאים לעמוד מפניו והצורים החזקים נהפכו מפניו למים. כי כאשר יאמר על דבר שיהפך חזקו ותקפו ללא דבר. נאמר. ויהי למים. כדכתיב וימס לבב העם ויהי למים. ובשביל זה היה הים בורח וההרים רקדו כאילים שלא יוכלו לעמוד מפני קדושתו. ושני היודי״ן הנוספות חולי ההופכי באו לחלק בין פעולה לפעולה. כי חלוק יש בין אשר מחולל את הארץ ובין אשר ההופך הצור לאגם מים. וכל הדברים הנזכרים במזמור זה הם כפל כי מזמור זה בא על שנוי הטבע ונסים שעשה בעולם. וכבר אמרנו כי כל נס נעשה למעלה מן הטבע והוא במדרגה שניה לכך נכפלו הדברים. ומה שהוסיף וי״ו על למעינו מים שהיה לו לומר למעין מים ובא הוי״ו להמשיך הדבר להפסיק. וכך פירושו כי הוא יתברך ההופך חלמיש למעין. לא שרצונו בזה לעשות מעין להשקות האדמה. רק שמפני קדושתו ורוממותו הכל נמס ונעשה למים. וכמו שאמרנו כי כל הנמצאים נעשים לפניו לאפס. והבן הדברים: