Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Fasts Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עברו אלו וכו' וכל תענית שאוכלים בה מבעוד יום אם אכל ופסק וגמר שלא לאכול אינו חוזר ואוכל אע"פ שיש שהות ביום. ועי' בהמ"מ דעת רמב"ן דלא מצינו תוספת אלא ביו"כ עיי"ש. ועי' בפ"א הי"ג במ"ש רבינו אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום הרי זה תענית שעות עיי"ש. וי"ל דאף דלא הוי תוספת להחשב כתענית היום הבא מ"מ בגמר שלא לאכול וקיבל תענית ע"ע מבעוד יום הוי תענית שעות עכ"פ:
כל תעניות שגוזרין הציבור בחוצה לארץ אוכלין בהן בלילה ודיניהם כדין שאר התעניות שאין גוזרין על הציבור תענית כגון צום כיפור אלא בא"י בלבד ובגלל המטר ובאותן עשר תענית שהן ג' אמצעות ושבע אחרונות. מאמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד תענית י"ג ע"ב וברש"י שם וביאור יותר במס' פסחים נ"ד ע"ב אין תענית ציבור בבבל הואיל וא"צ לגשמים אם גוזרין על דבר אין חומר ת"צ נוהג בו לאכול מבעוד יום וכו' חומרי האמורים שם עכ"ל. אבל ברמב"ן המובא בר"ן בפ"ק דמס' תענית ובהמ"מ שם הטעם דאין בי"ד סמוכין בבבל והוי תענית יחיד בלבד מגזירות הדיוטות ועי' בר"ן שם שמדמה לדיני קנסות ואנן נגררין אחרי בני ארץ ישראל עיי"ש: ולפ"ז גזרות בי"ד של חו"ל של רבינו גרשום מאור הגולה וכיו"ב עלינו משום קבלה שקבלנו עלינו וקבלת האבות מהני על הבנים כדאיתא בבני בישן ובשו"ע יו"ד רי"ד וכיו"ב. ועי' בפ"ב מהל' ממרים ה"ו הרי שגזרו בי"ד גזירה ודימו שרוב הקהל יכולין לעמוד בה ואחר שגזרוהו פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי זו בטילה ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה הרי נראה אפי' בי"ד הגדול שבא"י צריך שתתפשט הגזירה ותהיה מקובלת מהעם והנה יש לומר דבא"י ביד הבי"ד לגזור ועליהם לעשות סייגים בדבר שרוב הציבור יכולין לעמוד בה ואז הוי גזירה על הציבור כולה וקבלה מכולם יחד ע"י הבי"ד משא"כ בחו"ל אין לבי"ד כלל אפי' במה שנוכל לעמוד בו וצ"ע דלכאורה דזה שצריך לעמוד בו ותתפשט בציבור בלתי נלמד מקרא אלא מסברה שלא לעשות כן אבל שתהיה בטילה נראה דבעי קבלה מהעם ג"כ א"כ גם בא"י צריך דעת העם גם בלתי מוזכר בהל' ממרים שם בענין גזירות אם דוקא בבי"ד שבא"י וצ"ע אם כו"ע מסכימים עם דעת הרמב"ן הנ"ל. ונפק"מ לענין כח בי"ד יפה בחו"ל בגזירותיהן אם הוי מגזירות בי"ד או מקבלת ומנהג העם לפי הנ"ל ועי' בב"י או"ח סי' תקע"ה שכתב דדעת רבינו כרמב"ן עי' מ"ש שם עוד ובלח"מ כאן ולמ"ש לעיל יקשה מ"ש בב"י לחלק בין קבלה שא"צ אפי' בחו"ל דבתר ראשיהו גרירי הרי כמ"ש גם בא"י צריך דעת העם ונראה דבתר ראשיהו גרירי בא"י וא"צ קבלה לת"צ משא"כ בחו"ל דאל"כ מאי נפק"מ וצ"ע. ועי' בברכי יוסף בסי' הנ"ל ס"ק ה' וח' אם בעינן נשיא בא"י או בי"ד סמוכין ועיי"ש מ"ש עוד בזה: