Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זה זמן מרובה עד שתעקר החמה מלבו ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזים לובשיהם וכיו"ב אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהיא דרך הטובה ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו. ועל קו זה יעשה בשאר כל הדיעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהיג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה. ובפ"ה מפי' לאבות בח' פרקים שם מדמהו להגוף כשיצא משויו כי נעמוד כנגדו בהפכו כמו במי שיגבור עליו החום שנרפאהו בקור עיי"ש, אף כי הבדל גדול ממעשה הרופא לחולה בעת חוליו אשר החום נגד טבעו כמו הקור הגדול ולשעה יקח החולה ויחליף הקור בהחום לבוא להשיווי, והן גם לפי דברי עצת הרופאים והנסיון יעיד כי רק לאט לאט יובא האדם מאשר הורגל בו לעשות ההיפוך ממנו, וכן יקשה לרשע להיות בפעם אחת חסיד, ולשיכור שלא ישתה מאומה, אבל נודע כמו כן בנסיון כי יקל לאדם שלא לנגוע בתאוה ולהפסיק בה אחרי כי טעם טעמה, לכן הזהירו רז"ל על הראיה בדברים המתאוים כי מביאה לידי מעשה בדברי יצר כי הראיה התחלות התאוה וההפסק יקשה ביותר, כאשר יעצו רז"ל לנזיר סחור סחור לכרמא לא תקרב, אמנם כל זה בלמנוע מעשים מלעשותם ורבינו ז"ל כותב "ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות" ובח' פרקים שם כתב דכילי שיפזר הרבה עיי"ש, אמנם שם לא דיבר רבינו מחכמים איככה יזהירו על ככה רק על האדם בעצמו אם הוא המזהיר ומוכיח לנפשו שיגבור על יצרו לבחור הקצה האחר, כי הבדל גדול בין חכם המזהיר לאדם כי תעיר נפשו בקרבו, כי להחכם לא ישמע ולא יטה אוזן אם יבקש קשות ממנו ולא יפן לשמוע בקולו, אבל האדם בעצמו אשר חס על כבוד קונו ויקרת נפשו יעצו בכל דבר ודבר לבחור הקצה להיות תמיד מנגד דרכו הרעה אשר בחר מקדם, וכאשר נשכיל בלשונו בח' פרקים שכתב "וצריך שנביאהו לפזר" ולא כתב וצריך שנצוהו על פיזור כאשר כתב שם בנדיבות עיי"ש, כי עצתו להער ולהראות לו מעשים הטובי' ויקרתם, ובטבע מעשים גדולים מעירים ביותר אף ללב רע ממעשים אמצעים כי הרגשה לטוב תמצא מקום גם ברשעי ארץ כנודע משודדי ליל שנראה בהם לפעמים נדיבות ורחמנות, ונודע כמה רשעים על כי ראו מעשים גדולים מקדושי עליון הפך לבבם לטוב לכן העצה שנמשיכהו לקצה האחרון גם במעשים טובים ולא כי נצוהו על ככה, ולכן פה בהל' דיעות שמדבר ממה אשר נצווהו עזב המשל מפיזור לכילי רק סיים "ועל קו זה יעשה בשאר כל הדיעות" כי הוא בעצמו יעשה כן מבלי שנצוהו על ככה.
ויש דיעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחת עד הקצה האחר והוא גובה לב וכו' וכן הכעס מדה רעה היא עד מאוד וכו'. הנה הוציא מהכלל גבהות לבב וכעס שאין ללכת בהם בדרך אמצעי, והנראה כי הכלל הזה לברור באמצעי לא נאמר רק במדות התלוים בתכונת הגוף והנפש אבל לא באמת ושקר וחכמה וסכלות כי מעט שקר ומעט סכלות אין לבחור ולהרגיל בהם, וזה אשר מצינו ולא תחכים הרבה, וכל המסתכל וכו' הן זה לסכלות יחשב. ומ"ש רז"ל על בשנותו את טעמו בדוד המלך ע"ה כי השטות אינה לריק בעולם, הן גם זה בעת הצורך לחכמה יחשב, והנראה עוד האמצעי לבחרו רק בדברים הנמצאים זה בהיפך מזה, כמו נדיבות וכילות וי"ב אבל לא בהעדר אשר מול היש כמו הסכלות והשקר נגד האמת והחכמה.
לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו וכו' ואפי' בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים וע"ז צוו חכמים ואמרו כל המרבה דברים מביא חטא ואמרו לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. בדבריו אלה פירש לא מצאתי לגוף טוב וכו' כי לא בלבד בדברים הנוגעים להנפש לא ירבה אדם לדבר פן יחטא בלשונו ואשם, אף לצרכי הגוף במו"מ וכיו"ב אמר הקדוש לא מצאתי טוב אלא השתיקה ומזה בענינים הנוגעים אל הנ"ל.
וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים ועניניהם מרובים והוא שצוו חכמים ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה אבל אם היו הדברים מרובין והענין מועט הרי זה סכלות וע"ז נאמר כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים. והנה כאשר נדקדק בלשון הגמ' במס' פסחים לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה ולא אמרו בדרך קצר רק בחרו לומר דרך וכו' נראה כי ללמד עם תלמידים הרבים לפעמים צריך שירבה באמרים להבין אותם לפי מעט השגתם ובדרך קצרה לא נאה לתלמיד רק לגדולים בחכמה אשר די להם ברמיזה ובראשי הפרקים ולא כן למתחילים בלמוד כנודע, אבל כנראה כיונו ז"ל בזה באומר דרך ולא בדרך וכו' כי הדיעות בכל חכמה וחכמה נפרדות ושונות המה וכל חכמה נעלתה מידיעות שונות בהשכלת חכמי לב לקבץ יחד ידיעות הרבה מהם להוציא ידיעה כוללת אשר עלתה מאגודת ידיעות שונות הנקרא בלשונם סיסטע"ם וזה באמת דרך קצרה כי הרבוי נכלל בהכל אשר בו מובן פרטים רבים, וזה יסוד בהחכמה וחכמה ותכלית הנדרש לקבץ הידיעות הנפרדות לעשותם לאחת, ודברים אלה בלתי מתנגדים למ"ש רז"ל ונוכל לכללו בדבריו.
סיג לחכמה שתיקה לפיכך לא ימהר להשיב ולא ירבה לדבר וילמוד לתלמידים בשובה ונחת בלא צעקה ובלא אריכות לשון הוא שאמר שלמה דברי חכמים בנחת נשמעים. פי' סיג לחכמה שתיקה, שלא ימהר להשיב ולא ירבה לדבר, אבל לא לשתוק ולא לדבר כלל כי אין זה סיג ולהפך צוו רז"ל והעמידו וכו' ואם ראית וכו' פזר, רק בתשובה לא ימהר וטובה השתיקה קודם הדיבור גם אל ירבה בדברים.